כמה כסף יש לך?
כמה כסף יש לך?

בימי פרדיננד השני מלך ספרד, שימש רבי דון יצחק אברבנאל בתפקיד שר האוצר והיועץ הכלכלי של הממלכה. קנאתם הגלויה והסמויה של אנשי החצר, הובילה למסע הסתה שהתנהל מאחורי גבו, בו העלילו עליו שמעל בתפקידו וגנב מהקופה הציבורית.

בעקבות האווירה הציבורית, ציווה המלך על יועצו השר, רבי דון יצחק אברבנאל, להעביר לידיו דין וחשבון מדויק על הנכסים האישיים שצבר במשך השנים.

בדין וחשבון שהגיש השר היהודי נטען כי שוויים של כל נכסיו הפרטיים מסתכם בסך של מאה אלף דוקטים. הסכום היה נראה מגוחך, משום שרק ביתו של השר בלבד היה שווה שלוש מאות אלף דוקטים.

לאור החשבון המוטעה שהגיש רבי דון יצחק אברבנאל ציוה המלך להלאים את כל נכסיו ולהעבירם לאוצר המדינה עד לבירור העניין בבית המשפט.

במהלך הדיון בבית המשפט, נתבקש רבי דון יצחק אברבנאל לומר דברים להגנתו:
"ברשות הוד רוממותו אדוני המלך", פתח רבי דון יצחק אברבנאל את דבריו, "המלך ביקש ממני להגיש חשבון כולל על שווי נכסיי הפרטיים, ואכן הגשתי דו"ח על סך מאה אלף דוקטים. עלי להדגיש, כי החשבון שהגשתי הוא פירוט מדויק של הנכסים שהם באמת שלי".

"מדובר בסיכום כולל של כל סכומי הכסף שחילקתי לעניים במשך השנים, בסכומים שהשתמשתי כדי להיטיב לאחרים. רק הכסף הזה הוא באמת שלי, רק את הכסף הזה אף אדם בעולם - וזה כולל את אדוני המלך - לא יוכל לקחת אותו ממני, מכיוון שהוא שלי בלבד, והוא נזקף אך ורק לזכותי".

"שאר הנכסים הם לא באמת שלי, הלא ראיתם איך בין לילה איבדתי אותם והם הולאמו לטובת קופת הממלכה...".


בפרשת נשא אנו למדים על התרומות שיש לתת לכהן: "איש אשר יתן לכהן - לו יהיה", כל צדקה שאנו נותנים וכל מעשה טוב שאנו עושים בכספנו, שלנו הוא לעד.

בתקופה שבה אנו חיים, בה גואה רדיפת המותרות ותאוות הממון, מתחזקת עוד יותר חשיבותה של מצות הצדקה: המצוה לתת לאחרים, לוותר על האנוכיות ועל טיפוח החומרנות האישית למען הזולת.

זו מצוה שבה אנו מבטאים את הכמיהה להעדיף את הרוח על החומר, את הנפש על הגוף, את הערכים על התאוות האישיות. זו מצוה המחנכת את האדם להתחשב בזולת ואף לוותר על שלו למען צרכי הזולת.

פעמים רבות אנו רואים כי האדם נקשר לכספו אפילו מבחינה נפשית. אדם עלול להרגיש, כי נטילת כספו ממנו, כמוה כנטילת חייו. זאת, משום שבכסף זה הוא השקיע את כל נפשו ואת כל עמלו, ובו הוא יכול לקנות ולרכוש את כל אשר נפשו חומדת. 

לכן חשוב כל כך להתרגל לתת צדקה. בנתינת צדקה אנו מרגילים את עצמנו לתת את נפשנו למען הדברים הערכיים האמיתיים שבהם אנו מאמינים.

יש במצוות הצדקה גם יחוד נפלא. לגבי כל מצווה או מעשה טוב נאמר במפורש כי אסור לנסות את הקב"ה. אין לומר לקב"ה: אני אעשה מצווה פלונית ואתה תן לי דבר זה או אחר. אולם לגבי מצוות הצדקה אומר הקב"ה: "בחנוני נא בזאת" - תנו מעשר מהכנסותיכם  לצדקה ואני מתחייב להעניק לכם שפע ברכה!

האמונה היהודית גם גורסת, כי עלינו לראות את הכסף המצוי בידינו כפיקדון שהפקיד בידינו הבורא כדי שנעשה בו דברים טובים.

לא פחות מהחינוך העצמי להרגלים של נתינה, יש לשים דגש רב על חינוך הילדים למתן צדקה. אמצעי מוצלח לכך הוא - לתת לכל ילד קופה אישית ולהצביע לו לתרום לתוכה מידי יום, וכאשר תתמלא - לתת בידו את ההחלטה לאיזו מטרת צדקה להעביר את הכסף.

"גדולה צדקה - שמקרבת את הגאולה"!

שבת שלום ומבורך
הרב שמואל רסקין
בית חב"ד קרן אור בודפשט