בקרוב בג"צ חוק הסדרה: לא מה שחשבתם

סוזי דים , י"ח בסיון תשע"ח

בקרוב בג"צ חוק ההסדרה. כמי שעובדת למחייתה בעולמם של משפטני הצמרת, מצאתי לנכון להציע הסבר בראשי פרקים כדי לאפשר לנשים ואנשים עירוניים עסוקים להבין מה הולכת להיות הדרמה הגדולה. ספוילר: לא מה שחשבתם..

הנה ראשי הפרקים - 7 משפטים קצרים, מתוך נאום היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט בזכרון יעקב, ביום 01/12/2016. לא נגענו -  מתווסף רק מספור כדי להקל על הבנת הדברים: 

1. "במהלך הדיונים שהתקיימו בכנסת בקשר להצעת חוק ההסדרה,

2. הגיעו מומחים שונים,

3. למשפט בינלאומי, משפט חוקתי, דיני קניין, ועוד,

4. וטענו כי לגישתם הצעת החוק איננה בלתי חוקית מבחינת המשפט הישראלי הפנימי -- ואף איננה מפרה את חובותיה של מדינת ישראל מבחינת המשפט הבינלאומי.

5. איני מטיל דופי במומחיותם של אלה

6 ...אולם, וזה העיקר, ...הסמכות לקבוע מהי הפרשנות הנכונה ... נתונה בידי גורם אחד בלבד, ... זהו היועץ המשפטי לממשלה .... היועץ המשפטי לממשלה הוא "רק" פקיד. הוא לא נבחר ציבור.... אולם, ... לו הוקנתה הסמכות הבלעדית לקבוע את הדין המחייב עבור גורמי הממשלה....אין מדובר, אפוא ... ב"רק יועץ שתפקידו לייעץ".

יש להקדים ולומר, שישנן סוגיות ושאלות משפטיות פשוטות,  לצד סוגיות משפטיות מורכבות. דיני קרקעות ביהודה ושומרון – מהזן  השני, בין השאר מפני שהקרקעות התגלגלו שנות דור בין הדין הטורקי, הבריטי, הירדני, הישראלי והבינלאומי.

וכמו במתמטיקה, כך גם במשפטים: לשאלות קלות יש תשובה אחת ברורה, לשאלות הקשות ייתכנו תשובות רבות -- שכולן נכונות. למשל:  איקס שווה  7 ועוד 5. כמה הוא איקס? השאלה קלה ויש לה תשובה נכונה אחת בלבד. איקס  = 12. 

ואולם, אם יש שאלה מתמטית יותר מורכבת, עם יותר פרמטרים, כגון אל"ף פלוס בי"ת = 1000, כמה שווה אל"ף וכמה שווה בי"ת? כאן כבר יש תשובות אפשריות רבות - וכולן נכונות. אולי שני הנעלמים הם 1 ו-999, אולי 400 ו-600, אולי 502 ו-498, וכן הלאה.

כך, באנלוגיה, בעולם המשפט. "מותר לשדוד בנק?" השאלה קלה, התשובה היא "לא". כעת שאלה מורכבת, כגון הסבך האופף כל דונם ביהודה ושומרון. כאן יש תשובות נכונות רבות. באיזו תשובה לבחור? תלוי בנטיית ליבך.

חזרה לראשי הפרקים שדלינו מנאום מנדלבליט. מנדלבליט מודה, שכאשר ממשלת  הימין חוקקה את חוק ההסדרה, השרים וחברי הכנסת הסתמכו על משפטנים -- לא על מאוויים פוליטיים חסרי ביסוס.

מנדלבליט גם מודה, שהמשפטנים הללו הינם מומחים אמיתיים במקצועות המשפט השונים הרלבנטיים לחוק ההסדרה – "משפט בינלאומי, משפט חוקתי, דיני קניין, ועוד".

אבל לדעת מנדלבליט, כשיש בעיה ציבורית-משפטית  מורכבת, ולה תשובות אפשריות רבות בתחום ה”נכון”, כלומר בספקטרום הסביר – גם אז, ממשלת הימין אינה רשאית לבחור מבין התשובות הנכונות. הזכות הזאת ניתנת לאדם "אחד בלבד", שרק בידו "הסמכות הבלעדית" לבחור תשובה אחת מתוך מרחב התשובות הנכונות – וזהו מנדלבליט בעצמו. "וזה העיקר".

וזה באמת העיקר. כי אנחנו, ציבור מצביעי הימין נחושים בדעתנו - כולל ציבור משפטני הימין שלא נופל בכישוריו האינטלקטואליים מציבור משפטני השמאל.   נחושים בדעתנו, שאם אין לנבחרי הציבור סמכות לבחור מבין תשובות נכונות בתוך הספקטרום הסביר – אין טעם לקיים בחירות. ימלוך היועץ המשפטי ויתבטלו בחירות 2019, אם ממשיך המצב לפיו ה"יועץ" המשפטי הוא ה"אחד בלבד" אשר מחליט – בין תשובות הנכונות בספקטרום הסביר, יש להדגיש!

האבסורד קופץ לעין. וגם המילכוד. כי אם מדובר על וויתור על עמדת כח בלעדית שכזו, אפילו שופטי העליון הימניים החדשים לא יסכנו את כל עולמם.  

לכן, חוק ההסדרה אינו הדרמה. לא יקרה כאן הנס המיוחל, אין היתכנות שיהיה רוב  מקרב השופטים שיגידו  לעמיתיהם, "תנו לממשלה לעשות את אשר  החליטה -הרי אתם בעצמכם אומרים שמדובר בדבר לגיטימי!!"

לא. הדרמה האמיתית תתרחש כשיחוקקו את חוק ההתגברות, שלא יאפשר יותר לשופטי הבג"צ להמשיך בתצורה המוזרה הזאת. ואז שופטי הבג"צ יפסלו גם את חוק ההתגברות. ואז – יהיה משבר חוקתי גדול, בין הצד הצודק (הממשלה) לצד המצטדק (השופטים ועושי דברם, היועצים המשפטיים). וזאת תהיה הדרמה – לצערנו לעיני כל העולם.