אדמה חרוכה

במאבק המתמשך על ארץ ישראל, חובה כי נמשיך לשמור על עליונות צבאית וערכית, ובכלל זאת עליונות טכנולוגית ומודיעינית.

אל"מ במיל' טל בראון , כ' בסיון תשע"ח

אורח
אורח
ערוץ 7

זוכרים אנו את טרור ההצתות שהכה ברחבי הארץ לפני כשנה ומחצה, עת הוצתו ברחבי הארץ חורש ים תיכוני ונשרפו יערות, שניטעו בעמל רב במשך שנים רבות.

כעת חווים אנו את שריפת השדות ושמורות הטבע בשטחי עוטף עזה ומועצת חוף אשקלון, במסגרת מה שמכונה "טרור העפיפונים".

בשבוע שעבר הוצתו גם עצי דובדבן עמוסי פרי במטעי כפר עציון, ימים ספורים לפני "פסטיבל הדובדבן" שחל שם ביום שישי האחרון.

ללא ספק מדובר כאן בשיטה ודפוס פעולה המבטאים כוונה שאין בה משום חידוש או המצאה מרעישה, לא בעולם ואף לא בישראל ולבטח לא בשדות החקלאיים הגובלים ברצועת עזה, תזכורת היסטורית שמסקנה בסופה בהם אדון בקצרה בסיפא של דבריי.

אדמה חרוכה

"אדמה חרוכה" היא טקטיקה צבאית עתיקה בה נעשה שימוש גם בעת החדשה על ידי צבאות נפוליאון, צבא גרמניה הנאצית ורוסיה בתקופת מלחמת העולם השנייה ואף על ידי הצבא העיראקי בעת נסיגתו מכווית אליה פלש בתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים.

על פי טקטיקת ה"אדמה החרוכה" מתבצעת נסיגת כוחות תוך זריעת חורבן והרס של כל דבר העומד בדרך והעשוי להיות שימושי לאויב כדוגמת שריפת יבולים ותשתיות בכדי למנוע מהאויב התבססות עליהן לאורך זמן וכפועל יוצא גם לשם מטרות נקם.

על פי המשפט הבינלאומי אסטרטגיית השמדת אספקת מזון של האוכלוסייה האזרחית באזור עימות נאסר על פי סעיף 54 לפרוטוקול הראשון של אמנת ז'נבה משנת 1977: "אסור לתקוף, להרוס, להסיר או להפוך אובייקטים בעלי תועלת, החיוניים להישרדותה של האוכלוסייה האזרחית, כגון מוצרי מזון, שטחים חקלאיים לייצור מוצרי מזון, יבולים, משק החי, מתקנים לאספקת מים לשתייה ועבודות השקיה, למטרה המפורשת של שלילת הקיום של האוכלוסייה האזרחית, לא משנה מהו המניע, בין אם במטרה להרעיב את האזרחים, לגרום להם לעקור ממקומם, או לכל מניע אחר".

בהמשך הדברים מבהיר סעיף 55 כי גם אין לפגוע בסביבה הטבעית: "יש לנקוט זהירות בלחימה על-מנת להגן על הסביבה הטבעית מפני נזק נרחב, ארוך-טווח וחמור. הגנה זו כוללת איסור על שימוש בשיטות ובאמצעי לחימה המיועדים, או שניתן לצפות שיגרמו נזק שכזה לסביבה הטבעית, ומתוך כך לפגוע בבריאות האוכלוסייה או בהישרדותה".

איני שוגה באשליות או בחזיונות שווא, כאילו חתמו הפלסטינים וממשלת החמאס בעזה על איזו אמנה מהותית אחרת, מלבד אותה אמנת חמאס הקוראת להשמדת ישראל.

ברור לי כי יצר ההרס, החורבן והקטל של אויבנו גובר על יצר החיים, הפיתוח והשגשוג בקרבם, שהרי הצליחו הם לפספס בשיטתיות כמעט כל הזדמנות שנקרתה בדרכם לעשות כן במשך שנים רבות. בחרו המה להשקיע את מיטב משאביהם, וכספי תורמיהם הנדיבים, בתשתיות הטרור המגוונות.

ולמרות זאת מקננת השאלה מה מונע מעמנו להציג את הדברים כהווייתם ברבים ולתבוע את הרשות הפלסטינית, החמאס ויתר המדינות התומכות שממנות אותם ואף חתומות על אמנות שכאלו, בגין אותם הנזקים להם המה אחראיים ובהם אף מתגאים?

שורפים קשרים

עם החפץ לרשת ארץ ולהתבסס בה- לא שורף את שדותיה ויערותיה, לא מחריב את תשתיותיה, לא פוגע בשכיותיה ומרעיל בארותיה.

ידע עם ישראל וידעו הגויים שעם ישראל חזר לארץ אבותיו השוממה, דאג לטפחה ולהפריחה גם בטרם נגאלה במלואה תוך כדי ייסורים, מאבק ומלחמה. כעת ממשיך הוא במשימתו זו למרות האתגרים, הסכנות והמצוקות, כיאה לעם חפץ חיים ולבן השב אל ביתו שבנחלת אבותיו ברבות השנים.

ישראל מסייעת להפריח את השממה גם במדינות רבות אחרות באזורים צחיחים לא פחות, ונכונה היא לעשות כן גם בעבור הערבים והפלסטינים, לכשיחליטו אלו ביום מן הימים, לחיות בשלום לצד ישראל ולא במקומה, על האדמה שאותה המה מקדשים בדיבוריהם אך במעשיהם מחללים אותה.

אכן למצער הוא הדבר שהפלסטינים לא רק שאינם טורחים לטפח את הארץ ולהתפתח עמה, אלא עושים את ההיפך עת שורפים הם ומשמידים את כסותה, בה בשעה שמתיימרים הם לרשתה ללא דעת, תכנון או אבחנה.

הייתכן שתרבות המדבר "מדברת" ממעשיהם? או אז יתברר שמקומם אינו כאן. שהרי רק עם של נוודים שאין לו קשר עמוק ורצון להתיישב בחלקת ארץ קבועה לאורך זמן, ישרוף ויכלה כך את יבולה ומשאביה, יחרב את עברה, שכיותיה ותשתיותיה, כשם שמטיבים הפלסטינים לעשות מזה שנים רבות.

השוואת דינים

בין "יום הנכבה" ל"יום הנכסה", שיחול בשבוע הבא בשלהי חודש הרמדאן, ממשיכים הפלסטינים להפריח "עפיפוני טרור" ולשלח את בני עמם, כולל נשים וילדים, לבצע הפרות סדר המוניות ופעולות טרור בחסותן, בסמיכות לגדר המערכת.

בשבת האחרונה שבר "טרור העפיפונים" שיא חדש, עת הביא לשריפת השטח הנרחב ביותר מאז החל. כ 300 דונם מתוך 1100 הדונמים של שמורת כרמיה, הנמצאים בסמיכות לקיבוצים כרמיה, יד מרדכי ונתיב העשרה שבשטח מועצת חוף אשקלון- נשרפו.

חבר הכנסת חיים ילין, מטעם סיעת "יש עתיד", מצוטט מספר פעמים בעת האחרונה באומרו ש"דין עפיפון כדין רקטה", זאת כאמור בתגובה למאורעות האחרונים, בהם העריך את היקפי השטח שנשרף בקרוב ל-25 אלף דונם. אציין בנוסף להערכתו זו של חבר הכנסת ילין, כי על פי נתוני הקרן הקיימת לישראל, למעלה מ-2,100 דונם יערות עלו באש, בעיקר ביער בארי וכיסופים הנמצאים סמוך לגבול הרצועה.

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, התייחס לפני כשבועיים לירי המקלעים מרצועת עזה שפגע ברכב ובכמה מבנים בעיר באומרו: "דין קליע כדין רקטה". מאז אמירתו זו נורו על ישראל קליעים לרוב וגם פצצות מרגמה ורקטות, בהיקף הגדול ביותר מאז מבצע "צוק איתן".

בתגובה תקף צה"ל עשרות יעדים ברחבי רצועת עזה, פגע במחבלים ומפרי סדר מרכזיים, אך עודנו נאלץ להתמודד, בסיוע גורמי הביטחון והכבאות, עם עפיפונים שמסיבים נזק רב לחקלאים, לתושבים ולערכי הטבע והסביבה.

בעידן ה-HIGH TECH בו מצויים אנו ככלל וצה"ל בפרט, מוצאים אויבנו דרכים יצירתיות וזולות להסב נזק באמצעי LOW TECH . נראה ש"כיפת ברזל" ושאר מערכות היירוט המתקדמות והמגוונות של צה"ל לא יספקו בזמן הקרוב מענה הגנתי מפני ירי המקלעים, שילוח העפיפונים והשימוש בשיטות ואמצעים פשוטים וזולים, המוסבים לצרכי גרימת נזקים יקרים וכואבים, שמוטב כי לא נפרטם כאן.

במאבק המתמשך ביננו לבין הפלסטינים על ארץ ישראל, חובה כי נמשיך לשמור על עליונות צבאית וערכית, ובכלל זאת עליונות טכנולוגית ומודיעינית, בכדי להגן על אזרחי ישראל באשר הם.

עם זאת, הווה ברור שככל שנהיה מתוחכמים ומתקדמים, ימשיך האויב לחפש שיטות ואמצעים בכדי לפגוע בנו, לא ישקוט הוא או ינוח עד להשלמת חזונו להקמת מדינה פלסטינית ריבונית בשטחי ארץ ישראל כולה ולא רק במקצתה.

אם ברור הדבר לרובנו, אזי יש לצפות מראשי רשויות ומועצות נוספים כי לאור מטחי האבנים והסלעים הנזרקים על אזרחי ישראל הנוסעים בכבישי יהודה ושומרון מידי יום ביומו, יכריזו המה כי דין אבן כדין קליע שהוא כדין בקבוק תבעירה שהוא כדין עפיפון תבעירה שהוא כדין רקטה, הלא כן, האין מתבקש הדבר!? שהרי על פי הסטטיסטיקה אבנים ובקבוקי תבעירה פגעו ביותר אזרחים ישראלים והסבו נזק רב יותר לאורך זמן מאשר העפיפונים האחרונים.

הצבא אמנם עושה כמיטב יכולתו אך למעשה אינו מסוגל למנוע לחלוטין את זריקות האבנים, הסלעים, בקבוקי התבערה ועוד מיני מרעין ובישין על הצירים המרכזיים, כדוגמת ציר 60 והכבישים העוקפים, כדוגמת עוקף חוסאן, בדיוק כשם שאין ביכולתו למנוע ירי ספוראדי או הטסת סוגי "טייארות" משטח רצועת עזה לשטח ישראל.

מכאן שנדרשת יכולת הרתעה אפקטיבית ויעילה המבוססת על פעולות מתואמות במגוון מישורים רב ככל הניתן, כבמישורים המשפטיים, הכלכליים והאחרים, זאת כמובן לצד המשך פיתוח יכולות צבאיות, הגנתיות והתקפיות בפרט, שביכולתן יהיה לצמצם ככל הניתן את הפגיעה באזרחי המדינה, בין אם בעוטף עזה, בשומרון, בבקעה וביהודה.

"יום הנגחה"

בפתח דבריי ציינתי את שיטת "האדמה החרוכה" ואת מקורותיה. בספר שופטים פרק טו מתואר כיצד לכד שמשון 300 שועלים ושילח אותם כנקמה בפלישתים עם לפידים הקשורים לזנבותיהם בכדי להבעיר את שדותיהם. כשנקמו בו הפלישתים על ידי שריפת אשתו ואביה, חזר והכה בהם "שוק על ירך מכה גדולה".

האם צוין יום זה כ"יום הנגחה" על ידי הפלישתים? יתכן. האם העפיפונים אליהם מחוברים "לפידים" המשולחים מרצועת עזה הם ניסיון פלסטיני לפגוע בישראל בהשראת הסיפור המקראי? כנראה שלא.

אך אם כך הדבר, שהרי מתיימרים הפלסטינים למצוא הקשרים לעממי המקום הקדומים ולטפח נרטיבים שקריים בנוגע למוצאם, מוטב שידעו המה כי כשם שהוכו הפלישתים שוק על ירך, כך יהיה גם בסופם. שהרי אין מנוס מלפעול באופן התקפי ולפגוע בקיני הטרור ופעיליו בעודם בשטחם ובטרם יממשו את מזימתם. כזאת הרי יודע צה"ל לעשות היטב, כפי שהוכח על ידו לאורך שנים, עם הינתן האות.

לסיכום

במצבים בהם פשטות האמצעים והשיטות בהן נוקט האויב כנגדנו גובים מחירים כבדים, יש לפעול ביתר נחישות ותקיפות כדי לייצר הרתעה אפקטיבית ולגבות מחיר כבד ומתואם לא רק בשדה הצבאי, כי אם גם במדיני- דיפלומטי, בכלכלי ובמשפטי כאחד, שיעקור מראשיהם ומליבם את המחשבה, הרצון והכדאיות שבהרמת אבן להשלכה, דריכת הנשק לירייה, שילוח רחפן עם מטען, הפרחת עפיפון תבערה או אפילו סתם בלון אדום שלא למטרת "שלום".