חטא המרגלים המודרני - ויתור על ארץ ישראל

הרב יעקב הלוי פילבר מפרש את חטא המרגלים על פי הרב סולוביצ'יק

הרב יעקב הלוי פילבר , כ' בסיון תשע"ח

הרב יעקב הלוי פילבר
הרב יעקב הלוי פילבר
צילום: ערוץ 7

עם ישראל - בארץ ישראל - על פי תורת ישראל - הם שלושת מרכיבי השלמות היהודית, ועל כן מאז הושלך אברהם אבינו לכבשן האש מנסים אומות העולם בחושם העיור לפגוע בנו באחד משלושת המרכיבים הללו.

רבות הן הדוגמאות ההיסטוריות של הניסיון להשמיד אותנו השמדה פיזית, החל מנמרוד שהשליך את אברהם לכבשן האש, וישמעאל שרצה להרוג את יצחק, ועשו שבקש להרוג את יעקב, ופרעה שגזר להמית את הנולדים על האבניים ואח"כ להשליכם ליאור, דרך המן שזמם להרוג את כל היהודים ביום אחד ועד השואה האירופית לאחרונה.

כמו כן ישנן גם דוגמאות לניסיון לבולל את ישראל בהשמדה רוחנית, כמו לבן הארמי שביקש לעקור את הכל, ואחריו היוונים שגזרו על ישראל שיכתבו על קרן השור שאין להם חלק באלוקי ישראל [ב"ר ב] או מלכות רומי שגזרה על המילה [שבת קל א) עד הנצרות שכפתה על יהודים להמיר את דתם וכדומה. אבל מאז התמוטטות המשטר הסובייטי, אין אנו מוצאים עוד ניסיונות באומות העולם להתנכל לדת ישראל או להשמיד פיזית איזו קהילה יהודית.

מה שרואים אנו בתקופתנו הוא מאמץ בלתי פוסק של האומות לסלק אותנו מארץ ישראל או לקרוע מאתנו חלקים מארצנו, ולדאבוננו משתתפים בניסיון הזה גם מבני עמנו, ובמעשיהם זה הם מצטרפים לניסיון של המרגלים לנתק את ישראל מארצו, ועל כך כותב הרב קוק בספרו 'אגרות הראי"ה' [אג' צו]: "יסוד הגלות והשפלות הנמשך בעולם, בא רק ממה שאין מודיעים את ארץ ישראל, את ערכה וחכמתה, ואין מתקנים את חטא המרגלים שהוציאו דיבה על הארץ בתשובת המשקל: להגיד ולבשר בעולם כולו הודה והדרה, קדושתה וכבודה [של א"י], והלוואי שנזכה אחרי כל ההפלגות כולן מצדנו להביע אף חלק אחד מרבבה מחמדת ארץ חמדה ומהדרת אור תורתה ועילוי אור חכמתה ורוח הקודש המתנוסס בקרבה".

מה היה חטא המרגלים? על כך נאמרו פירושים רבים ואחד מהם הוא פירושו של הרב סולוביצ'יק כפי שמובא בספרו ['פרקים במחשבת הרב'] בפרק העוסק ב'יחודה של ארץ ישראל' ובו הוא מסביר כי הגורל היהודי קשור קשר אמיץ עם ארץ ישראל, מפני שרק בארץ ישראל נגלית השכינה, ורק בה משגשגת הנבואה, ועל כן צריך עם־סגולה להתיישב בארץ־סגולה.

את הברית בין עם־ישראל לארץ־ישראל הוא מדמה שם לברית הנישואין, הכניסה לארץ היא יותר מתנועה ממקום למקום, יש כאן סמל של ברית נישואין בין העם והארץ, כי כל הקורה בארץ הזאת משפיע על רוּחם ועל עמדתם של היהודים באשר הם שם.

אך בניגוד לנישואין שלפעמים הם יכולים להסתיים בגירושין, הקשר שבין העם והארץ הוא קשר הקיים לנצח. והנה ההלכה קובעת שאסור לאדם לשאת אשה או אפילו לארס אותה קודם שיראנה, ואין זה חשוב כמה המלצות טובות קיבל עליה, כי הקשר הזה צריך להיות מעומק הלב וללא הסתייגויות, על כן צריך לבססו על ידיעה והכרה ישירה ובלתי אמצעית, ואסור להיכנס לברית הנישואין ללא הכרה והערכה אישית קודמת.

מאותה סיבה – מסביר הרב סולוביצ'יק - נצטווה משה לשלוח אנשים לתור את הארץ, לא בשביל לאסוף מידע, אלא לתת לראשי השבטים המייצגים את כלל הציבור היהודי את ההזדמנות להכיר את הארץ בהכרה בלתי אמצעית וכנציגי הציבור להביא לכלל הציבור דין וחשבון על מהותה המיוחדת במינה של ארץ הקודש. כי על אף ההבטחה האלוקית בדבר תכונותיה המצוינות של ארץ ישראל, היו ישראל צריכים להתוודע אליה בקשר ישיר באמצעות נשיאיהם.

ומוסיף הרב סולוביציק - עם ישראל הוא עם יחיד במינו, קודש לה', העומד להזדווג עם ארץ־סגולה, ארץ אשר שמרה אמונים לעם ישראל, וכאשר נכבשה בידי זרים ויהודיה הוגלו ממנה, נשארה הארץ שוממה ועצרה את ברכותיה, כאשה נאמנה המחכה ומייחלת בגעגועים לשובו של בעלה. על כן קיווה משה רבנו לכך שהמרגלים ירגישו ויכירו בתכונותיה הסגוליות של הארץ, ויוקירו את ערכיותה מצד הברית של ה' עם אברהם.

ואכן היחידים שהבינו את ערכה המיוחד של הארץ היו יהושע וכלב, ועל כן הלך כלב להשתטח על קברי אבות במערת המכפלה, בשעה ששאר הנשיאים הלכו לבדוק את שטחי הארץ ממדבר צין עד רחוב לבוא חמת, המרגלים סקרו את הארץ בראיה חיצונית כסוחרי נדל"ן, והם בחנו את ערכה מצד התועלת של ה'עולם הזה', ועל כן נכשלו בהתייחסות שלהם אליה. ורק יהושע וכלב שהתבוננו על הארץ בהסתכלות פנימית אמרו: "טובה הארץ מאד מאד". – עד כאן הסברו של הרב סולוביצ'יק.

הזוגיות הנצחית של עם ישראל וארצו היא לצנינים בעיני אומות העולם, לא רק האומות הגובלות עם ארץ ישראל אלא גם אצל האומות שאין להם כל גבול עם הארץ, והאיבה הזו מלווה שנאה המתעטפת בצביעות, שהאמצעים כולם כשרים להצר את שיבת ישראל לארצו.

מה מביא את כל הרוע שבעולם להתנכל דווקא לארץ ישראל? בספרו "נפש חיה" מביא הרב מקאליש את המכתב ששלח אליו הרב אליהו גוטמאכר שבו הוא כותב: שאצלו ברור שאם יתחילו ישראל לעבוד אדמת הקודש בסך של מאה ושלושים משפחות שתהיה התחלת הגאולה גם כשלא יהיו ישראל ראויים לכך, כי הגלות באה מחמת מאיסת הארץ ובתיקון חטא זה תבוא הגאולה, ככתוב: "רצית ה' ארצך, שבת שבות יעקב".

ומסיים שם: "שיש לראות את גודל התכלית של ישוב הארץ בזה ש"הקליפה" גוברת (נגד ישוב הארץ) גם בצדיקים היותר גדולים לבטל הטוב הזה, יען שכח הקליפה תלוי בגלות, ובביטול הגלות תבוטל הקליפה".

לפי דבריו המאמץ העולמי של ארצות ערב, האיחוד האירופי ורבים אחרים, כמעט כל עצרת האומות המאוחדות, הוא מאבק הישרדות של הרוע העולמי, שכוחו יתבטל מן העולם בשוב ישראל לארצו להיות ריבון על מלוא מרחבי ארצו. ועל כן כוחות הרשע בעולם מגייסים כל מאמץ למנוע את שובו של עם ישראל לארצו, ועושים הכל כדי לנשל את בניה ממרחביה.

במלחמתו של 'כוח הרע העולמי' לנשל את עם ישראל מארצו  הוא אינו מסתפק בגיוס האומות בלבד, אלא הוא כעמלק בשעתו מזנב גם בנחשלים מבני עמנו, שהם המרגלים המודרניים המואסים בארץ חמדה ומצטרפים אל הכוחות הפועלים לנשל את ישראל מחלקי ארצו.

וגם הטענות של מרגלי ימינו דומות לטענות שנטענו בשעתן ע"י המרגלים של אז, כמו הטענה הצדקנית על העדפה כביכול את קדושת האדמה על קדושת חיי האדם, (כאילו הציונים הראשונים, אנשי העלייה הראשונה והשנייה, לא העדיפו את קדושת האדמה על קדושת חיי האדם, ובאו לארץ למרות הביצות והמחלות וסכנת החיים שהיה בדבר).

ולפי "מדרש הגדול" זו הייתה גם טענת המרגלים בשעתם שאמרו: "לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו" - "שהיו יושבים במשכניהם ומבכים כמתהלמים נוטלים את בניהם ואומרים: אוי לכם דוויים, אוי לכם סגופים, למחר יהיו הורגים מכם".