מותר לחלל שבת במאבק נגד טרור העפיפונים?

הרב משה כהן , כ' בסיון תשע"ח

הרב משה כהן
הרב משה כהן
צילום: עצמי

שאלה: האם מותר לחלל שבת באיסורי תורה כנסיעה וכד' לצורך הצלת ממון חקלאי מידי פורעים ערביים? האם זה משנה אם האיזור החקלאי סמוך למקום ישוב או שהוא מבודד?

תשובה: הגמרא בעירובין מה ע"א מחלקת בין מקרה שבו צרו נכרים על עיירות בישראל שאין לחלל עליהם את השבת ולצאת עליהם בכלי זין אם באו על עסקי ממון בלבד לבין עיר שנמצאת על הספר שאפילו באו על עסקי תבן וקש שזה ממון פעוט שיוצאים עליהם ומחללים על כך את השבת. הגמרא מביאה ראיה מהעיר קעילה שהיתה על גבול פלשתים ותושביה יצאו לקרב כנגדם בעיצומה של השבת בהנהגתו של דוד המלך. (יש לציין כי הר"ח באר שספר הינו דווקא על שפת הים וצ"ע). מניין נובע ההיתר במקרה זה?

מבאר רש"י "שמא ילכדוה ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש לפניהם" שהעניין הוא מחשש שמא הדבר יתגלגל בסופו של דבר להעתקתם ממקום ישובם. יש להדגיש כי הדבר נכון בין בארץ ישראל ובין בחו"ל כי הגמרא גם מביאה לדוגמא את נהרדעא כעיר הסמוכה לספר. ככל הנראה המטרה היא הצלת נפשות עתידית ולאו דווקא ישוב הארץ (עיין ציץ אליעזר ג, ט שדן בזה), אולם יעויין בצפנת פענח ב, כג שכתב שזה לא מדין פקו"נ אלא מדין כיבוש.

מלשון הרשב"א והריטב"א גם כן עולה שעסקי ממון כעסקי נפשות בספר ללא תלות בשאלה האם אכן זה עלול להתפתח לנפשות בעקבות סמיכות הישוב האנושי לתבן והקש. הם מבססים את דבריהם מכך שהגמרא מוכיחה שמותר לצאת בשבת על עסקי ממון מהסיפור של בני קעילה אע"פ שזה לא מצויין בפסוק שמדובר היה בשבת.

לפיכך הם קובעים כי מזה שדוד מסר נפשו על עניני ממון מוכח שבספר חשובים כהם כעסקי נפשות ולכן ברור שגם בשבת יצאו עליהם אפילו אם כרוך הדבר באיסורי תורה. אולם, מן האגודה ס' מז ייתכן שמשמע כי הסיבה להיתר היא רק משום הסכנה ליושבים בתוך העיר ואם זה רחוק ממקום ישוב אין בכח זה להתיר חילול שבת מדאוריתא.

להלכה השו"ע שכט, ו פסק להתיר לחלל את השבת אם באו על עיר בספר והרמ"א הוסיף ע"פ האור זרוע פד, יג שאפילו טרם שבאו אך יודעים שרוצים לבוא מותר לצאת לקראתם כי אין דמקדקים בפיקוח נפש. מלבד זאת פסק בשכט, ז ע"פ תרומת הדשן קנו שאפילו שאינה עיר של ספר יש מי שאומר שניתן גם על עסקי ממון לצאת כנגדם כי זה עלול להתגלגל לעסקי נפשות אם הישראל יעמוד כנגדו וחזקה שאדם בהול על ממונו. אמנם, המג"א שם כתב שהקולא קיימת רק ברבים שייתכן שאחד יקום כנגדם אך אם מדובר ביחיד יניח ממונו בידיהם.

נחזור לנידון דידן ונאמר שהכל תלוי במקום ובזמן ואם אכן יש חשש שפעולות אלו הן לאומיו ומטרתן להתיש את המתיישבים ולא רק מעשה גניבה אלא חבלנות ונזק יש להתיר לצאת אליהן בשבת אפילו בחילול שבת דאוריתא או בקריאה למשטרה. אם אפשר בחילול דרבנן מוטב על ידי סוסים וכד' אולם מותר לקרוא למשטרה וכד'.

למעשה, אם מדובר בגניבות באיזור הסמוך למקום ישוב עלול הדבר להתגלגל לפיקוח נפש וודאי שמותר לצאת ולהבריחם אפילו באיסורי תורה. אולם, אם מדובר במקום מבודד שאינו קרוב למקום ישוב הדבר שנוי במחלוקת ובמקום בו ישנה סבירות גבוהה שהאינטרס הוא לאומני ומדובר בהרס מתמשך יש חובה לצאת בשבת וודאי שמותר לקרוא למשטרה או הצבא לצורך הברחתם או תפיסתם, וכ"כ הרב גורן בשו"ת תרומת הגורן ס' עח.