להגביר סמכויותיו של בית הדין הרבני

הרב ד"ר ירון זילברשטיין , כ"א בסיון תשע"ח

אורח
אורח
ערוץ 7

בשבועות האחרונים היה זה סרבן הגט ירון אטיאס שהעלה לכותרות את תופעת סרבנות הגט. הדיון הציבורי שב והתלהט כדרכו של כל דיון שבו משתלבים דיני משפחה מזה ומעמדם של בתי הדין הרבניים מזה.

תופעה זו של בעלים המעגנים את נשותיהם איננה חדשה בהיסטוריה היהודית, אך בתנאי החיים של פעם, כלִי החרם החברתי היה כה חזק עד שלא נותרה לבעל המעגן אפשרות להמשיך את חייו כחלק מקהילה יהודית. מובן שבתנאים שבהם יכל הבעל להמיר את דתו, הרי שכלי החרם והנידוי לא היה יעיל, ואשתו נותרה עגונה.

מעמדן ועוצמתן של הרשתות החברתיות בימינו משנה במידת מה את מעמדו של כלי החרם והנידוי. דומה כי במצב שבו פסק דין של בית דין רבני קובע כי על הבעל לתת גט לאשתו (או לאשה לקבל גט מבעלה), ובית הדין מתיר לפרסם את פרטי המקרה, יש להפיץ את המקרה ברבים דרך הרשתות החברתיות, ובכך לחזור ולהעניק לכלי החרם חלק ממעמדו המקורי.

יתירה מכך, במגבלות החוק, יש לצמצם כל מגע חברתי ועסקי עם סרבן וסרבנית הגט, ובכך לסייע גם בפתרון הבעיה וגם ככלי איום לסרבני גט עתידיים. זו ההערה לציבור, ומכאן גם הערה לרשות המחוקקת.

ההסמכה החוקית שניתנה לבתי הדין הדתיים בכלל והרבניים בפרט לעסוק בחלקים מדיני המשפחה איננה פשוטה, ומעוררת התנגדויות מכיוונים שונים. בהקשר זה תופעות שבהן בית הדין הרבני ניצב חסר אונים מול סרבן גט, למרות קיומם של כלים הלכתיים להתמודדות עם בעיה זו כגון הפקעת קידושין 'מקח טעות' ועוד, מעוררות ביקורות נוקבות אמיתיות גם מכיוונם של אלה הרוצים לראות בבית הדין הרבני כלי ליישומה של ההלכה גם בעולם המודרני.

בנוסף לכך, אי השוויון המובנה בבית הדין הרבני בין גברים ונשים ואי היכולת לאמץ גם כאן כלים הלכתיים כגון עיקרון 'הקבלה' ולאפשר בכך את שילובן של נשים בבתי הדין הרבניים, לצד אי-עמידה במקרים רבים על כללי סדר הדין הראויים לערכאות שיפוטיות, מעוררים אף הם אי-נחת מרובה.

עם המעבר בין השלטון העות'מני לשלטון המנדטורי בארץ ישראל, מונתה וועדת קורי בכדי לדון בין השאר בהיקף הסמכויות של בית הדין הרבני. הוועדה התנתה את סמכותו של בית הדין הרבני במספר שינויים ובראשם קיומה של ערכאת ערעור של בית דין רבני גדול על בית הדין הרבני היושב כערכאה ראשונה. שינוי זה היה למורת רוחה של המערכת אך היא נאלצה להסכים עמו בלית ברירה, ובהמשך פעלה אף להציגו כמציאות הרצויה מבחינת ההלכה.

דומה כי על הרשות המחוקקת לפעול לשינוי המצב הקיים בבית הדין הרבני, בנקודות שהוזכרו כאן, לא בדרך של מתן סמכויות נוספות לערכאות אזרחיות והגברת מירוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, אלא בדרך של הצעת הגדלת סמכויותיו של בית הדין הרבני גם לתחום דיני הממונות (אם ננקוט בשלב זה בלשון כללית), דיני העבודה ועוד, ובתמורה לכך יידרש בית הדין הרבני לפעול בתחומים שצוינו.

אפשרויות שניתן לחשוב עליהן בהקשר זה הן הקמתו של הרכב מיוחד בבית הדין הרבני הגדול לצורך הפקעת קידושין ועוד. מהלך זה יסייע להעצמת מעמדו של בית הדין הרבני ולהמשך פיתוחה של ההלכה היהודית בתנאים החיים המודרניים.