זכור אהבת קדומים

הרב אריאל לוי , ה' בתמוז תשע"ח

הרב אריאל לוי
הרב אריאל לוי
צילום: עצמי

אשרי חלקו של כל יהודי שזוכה לפתוח את היום בעבודה שבלב זו תפילה, ואת תפילת שחרית מתחיל מפרשת העקדה.

שם אנו מתפללים "וזכור לנו ה' אלוקינו אהבת הקדמונים אברהם יצחק וישראל עבדיך". איננו מזכירים את אהבת הקדמונים השייכת רק אל ההורים הקדושים שלנו, אברהם יצחק ויעקב, אלא מזכירים לעצמנו שאת אותה אהבת עולם שאהבו אבותינו את ה' יתברך, הם הורישו לכולנו!  אבותינו השאירו לנו ירושה: לב מלא באהבת ה'.

לב בוער להתקרב לה', לחיות חיים אמתיים, חיים מלאי רגש של אהבת ה' ויראתו. חיים מלאי שמחה בזכות לעשות רצון ה' ולעבדו בלבב שלם.

מים רבים לא יוכלו לכבות את אהבת ה' שבליבנו, ונהרות לא ישטפוה. גם אם נדמה לו לאדם שהוא שקע ביוון מצולה של הבלי העולם הזה ותעתועיו, שנחשך  אצלו אור אהבת ה' ויראתו, שעולמו הרוחני חשך בעדו, עליו להשיב אל ליבו שאת אהבת ה' קיבלנו בירושה מאבותינו. בכל אחד מאתנו, בלי יוצא מן הכלל,  גחלת אש אהבת ה'. ואם האש לא בוערת, צריך רק לנפנף מעליה, להסיר את הצטברות האפר שמונע את לבת האש. הרי קיבלנו ירושה ענקית מאבות העולם!

אם בכל מקום בעולם זוכים יהודים לעורר את אהבת ה' המסותרת בליבם כשמתפללים "זכור לנו אהבת הקדמונים", על אחת כמה וכמה כשזוכים לפקוד את מקום קבורת אבותינו במערת המכפלה שבחברון. אז אנו נזכרים בערגה וגעגועים אין קץ בחיים אליהם אנו כוספים: שאהבת ה' לא תהיה רק מסותרת, אלא שנזכה להוציא אותה מכוח אל הפועל.

שאהבת ה' תהיה גולת הכותרת של חיינו. שתהיה מאירה בתוקף אורה כאשר בוערה, ולא כבויה בזויה ודחויה בסתר הלב. שלא תהיה באפילה. וכמו שכתב בעל אור החיים הקדוש בתפילתו הנפלאה: רבש"ע, אנא תשוב להשתעשע בנו כבימי קדם, "כי קשה פרידתך מאתנו יותר מפרידת נפשנו מגופינו!"

הקשר ביננו לה' הוא קשר נשמתי פנימי ועמוק מאד, הנוגע לעצם חיי הנשמה שלנו!

בתאריך  ג' תמוז ציינו ברחבי העולם את הילולת הרבי מחב"ד ע"ה. כשהיה מו"ר חכם מרדכי אליהו זצ"ל מפליג בשבחו של הרבי, ציין קודם כל שהרבי היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים, שולט בכל מרחבי התורה בצורה מדהימה. הרבי ע"ה  הקדיש את כל חייו מתוך אהבת ישראל עצומה, לגלות לכל יהודי את כוחות הטוב העצומים הגלומים בקרבו. הרבי דירבן כל אחד כפי מצבו לדעת את גודל הירושה שקיבלנו מאבותנו, ולהשתמש באוצרות שלנו. כל יהודי הוא יהלום.

אם נרדמנו ושכחנו מי אנו ומה שליחותינו, עלינו לקשר את עצמינו באבות העולם ובצדיקי האמת ששלח לנו ה' במשך הדורות, כי ע"י הדבקות בתלמידי החכמים מאיר ומורגש אור השכינה בנפשותינו. כך לא נניח לאשליות העולם הזה להשכיח מאתנו את שאהבה נפשנו! עלינו לחזור ולשנן את המילים מתוך השיר הנפלא של רבי אברהם אבן עזרא: "זכור אהבת קדומים והחיה נרדמים וקרב הימים אשר בן ישי חי"! "ליבי ליבי ובשרי ירננו אל אל חי"!