מלכלך מפות סדרתי!
מלכלך מפות סדרתי!

יעקב יוסף, נער צעיר שנותר לבדו בארצות הברית, עבד כנער שליחויות בחנות פרוות והשתכר כדולר ורבע לשבוע. הוא שכר חדר מקרובי משפחתו תמורת דולר לשבוע, ובנותר מימן את כלכלתו.

יום אחד, הודיעו לו קרוביו, ששכר הדירה יעלה לדולר ורבע, וליעקב יוסף לא נותרה ברירה, והוא עזב את הדירה ובילה את השבת לבדו בפארק כ'חסר בית'. באותה שבת, הבטיח לעצמו, שכשיגדל ויתחתן הוא יארח בביתו עניים וחסרי בית.

ואכן, הנער הצעיר צמח והפך לרבי יעקב יוסף הרמן זצ"ל, (ההילולא שלו ב – יז' תמוז), תלמיד חכם ואדם אמיד, מבוני היהדות בארצות הברית. מיד כשהקים את ביתו, החל לארח בו בסעודות שבת ובימות החול, עשרות אנשים עניים, מוגבלים וחסרי בית.

לשולחן השבת הסבו, בדרך כלל, כ30-40 איש. מטבע הדברים, בשולחן שבת כה עמוס, אחד האורחים היה מפיל בטעות את כוס המשקה שלו, ומכתים את מפת השבת הצחורה. כדי להקדים תרופה למכה, נהג רבי יעקב יוסף להפיל 'בטעות' גם את כוס המשקה שלו, וכך כשהמפה כבר הוכתמה בידי בעל הבית, כולם חשו בנוח.

(רבי יעקב יוסף זכה גם לארח בביתו את גדולי ראשי הישיבות מאירופה, שהגיעו למסעות גיוס כספים בארצות הברית והתארחו אצלו, כיוון ששמר על סטנדרט גבוה של כשרות. כך זכה, שהרב ברוך בער ליבוביץ כינה אותו: "החפץ חיים של אמריקה"). (לפי הספר 'הכל לאדון הכל').

המיוחד בסיפור הכנסת אורחים זה, שמעבר לקיום המצווה, יש כאן גם עדינות נפש ורגישות מיוחדת לתחושתו הטובה של הזולת. חז"ל הדגישו במספר מקומות, בקשר למצוות החסד – צדקה, הכנסת אורחים ועוד, חשוב גם לעשות את המצוות הללו בדרך שתיתן הרגשה טובה למקבל. לדוגמא - חשוב לתת את הצדקה במאור פנים וכדומה.

בקיצור – גם כשעושים חסד, לעשות זאת מתוך מחשבה מעמיקה על כך שמקבל החסד ישמח בחסד זה.

כטעם לכך, נראה להסביר בפשטות, שחלק ממהותו של החסד הוא לא רק הצד המעשי של החסד, כי אם גם הצד הנפשי, הנותן הרגשה טובה לאדם, כמו הרגישות להרגשה הטובה של האורח המכתים בשגגה את מפת השבת. כך הופך האדם להיות אדם גדול, המחובר בנימי נפשו לאחרים ומיטיב עימם.

נקודה זו אפשר ללמוד מפרשת בלק. בדרך כלל, אנו מציינים מסביב לדמותו של בלעם את החשיבות להיות בעל עין טובה ודיבור טוב. אולם, חז"ל, כשבאו לדון בהבדל בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם הרשע, הרחיבו את היריעה ואפיינו את ההבדלים בשלושה -  "עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע" (אבות ה, יט).

מהי – נפש רחבה? רוב המפרשים (ברטנורא – למשל) ביארו, שבלעם היה שטוף בתאוות, רצה הכל, לכן גם נתן בסוף את העצה להכשיל את ישראל בעריות. אולם, רש"י (במדבר כב, יח) מבאר, שבלעם רצה הרבה כסף. בלעם אומר לשליחי בלק הבאים להתארח בביתו, שבלק יתן לו "מלא ביתו כסף וזהב" – "למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים".

נמצא שחז"ל מעמתים זה לעומת זה דווקא את בלעם מול אברהם, להבדיל. שניהם הכניסו אורחים לביתם. אולם, בעוד אברהם הכניס את האורחים לטובת האורחים, בלעם הכניס את האורחים כדי להרוויח מהם טובת ממון.

בכך מלמדים אותנו חז"ל, שהערובה לכך שהאדם יביא טוב וברכה לעולם היא עינו הטובה, ענוותו כלפי ה', וגם היכולת להיות מי שעושה חסד עם הזולת מתוך מחשבה ורגישות לזולת.

ובזכות מידת החסד והרגישות לזולת, נזכה ויתקיים בנו ברכת בלעם – "מה טובו אהליך יעקב"!