הכוח המדמה בחיינו

יהודית אפרתי , כ"ז בתמוז תשע"ח

יהודית אפרתי
יהודית אפרתי
צילום: עצמי

בכל פעם ששלושת השבועות מתחילים אני נזכרת בסיפור המוכר אודות צום ט' באב בתקופת נפוליאון בונפרטה שהיה קיסר צרפת. 

כאשר נפוליאון הסתובב בליל ט' באב עבר סמוך לבית כנסת, הבחין בכך שהמבנה חשוך אך קולות בכי וצלליות של נרות בקעו מתוכו.

נכנס לבית הכנסת וראה יהודים יושבים על הרצפה ובוכים. נפוליאון התקרב ושאל את אחד היהודים מדוע הם בוכים, תשובתו היתה שהם בוכים מכיוון שנחרב בית המקדש. 

התפלא נפוליאון, ששלט על כל האיזור ביד רמה על כך שהאירוע לא הובא לידיעתו ושאל מתי אירע דבר זה.

כאשר ענו לו שהאירוע התרחש לפני 1800 שנה הכריז נפוליאון שעם שמסוגל לבכות על עברו כאילו ארע זה עכשיו - נכון לו עתיד מזהיר.

אירוע זה מציין עבורי יותר מכל את ההשפעה של הכח המדמה על חיינו. האיכות שראה נפוליאון ביהודים אבלים אלו על רצפת בית הכנסת אי אז בליל ט' באב הינה הכח המדמה. על מנת להגיע לרמת צער ותחושת אבדן כה גדולה היו היהודים הללו חייבים להצליח לדמיין את בית המקדש בתפארתו או את מוראות חורבן בית המקדש.

בעלי הפנה אותי לדברי המשוררת זלדה ע"ה המדברת על העיניים שלנו כשערי הנפש- 

"הלא גיליתי כבר

 שמחשבתי נושאת אל ארמוניה

את מראה עיני,

כאותה ציפור שנושאת במקורה

קש, נוצות וסחי לבדק הבית"

(בלילה ההוא, זלדה)

העיניים שלנו הן שוערות של הנפש שלנו. הן לא רק קולטות מציאות אלא ממש יוצרות אותה. משתמשות במראות שהן אוספות כדי לעצב את הנפש שלנו. האם אנחנו אוספים יותר קש ונוצות או חלילה סחי?

בידי הכח הדמה יש השפעה רבה על עיצוב נפשנו ולכן גם לנשים חשוב מאוד לשמור על קדושת העיניים, אפילו מבחינה פסיכולוגית, מה שאדם רואה יוצר אצלו את התת מודע שמשפיע על תפיסת המציאות שלנו.

במידת החסד אני רואה הרבה יכולת של הכח המדמה, מבחינה חיצונית העולם הזה הינו עלמא דשקרא, הרבה כיסויים נמצאים על גבי בעלי צרכים מיוחדים בחברה שלנו, כדי לצאת מעצמינו ולנסות למלא חסר של אנשים אחרים עלינו להשתמש בכח המדמה שלנו על מנת לדמיין יותר ממה שנמצא בפנינו באופן פשוט. 

ברחבי הארץ ישנם בני נוער רבים שבמקום לעסוק באיסוף חוויות אגואיסטיות בחופש הגדול שלהם, הם עסוקים בארגון קיטנות לילדים בעלי צרכים מיוחדים. הנוער בסניף עזרא אפרת עסוק כבר למעלה מחצי שנה באיסוף כספים ובארגון קיטנה מדהימה לילדים שגרים באיזור נתניה. 

כמה כח מדמה וחזון דרושים כדי שסניף שלם מאפרת יצליח לדמיין חוסר וצורך של בני נוער שגרים בקצה השני של ארץ ישראל ויביא אותם לצאת מעצמם על מנת לסייע להם?

בהתקרב שלושת השבועות עלינו להתכונן לכך שבית המקדש ייבנה והצום יתבטל ותמידים יחזרו להיות כסדרם ומוספים כהלכתם אך אם חלילה לא - עלינו להשתמש בכח המדמה שלנו על מנת לדמיין מה היה אילו... מה היה אילו היה לנו בית מקדש, עד כמה החברה שלנו היתה אידיאלית, המידות מתוקנות והמעשים מכוונים לרצון ה' יתברך.