אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ

אבי רט , כ"ט בתמוז תשע"ח

אבי רט
אבי רט
צילום: ללא

על רקע חוסר השקט ואי הבהירות בכל מה שנוגע לכניסה לארץ ישראל, דבר אחד ברור לכולם - מה שהיה הוא לא מה שיהיה . בכל המובנים - הפיזיים, הדתיים, השבטיים והמנהיגותיים. כל כללי המשחק עומדים להשתנות באופן דרמטי.

ברמה האישית- משה מסתלק ובכך תמה לה תקופת מנהיגותם של מרים אהרון ומשה.

ברמה הפיזית- העם הולך להתפרס במרחבים שישתרעו מהנגב ועד לבנון, מהים עד הגלעד, ולהתחיל חיים חדשים איש בנחלתו.

ברמה האמונית – נוכחות ה' הגלויה כפי שבאה לידי ביטוי במדבר באמצעות בארות המים, המן, ועמודי האש והענן עומדת להסתיים ולהחליף צורה. מעתה יהיה על העם לדאוג באופן מעשי ופיזי לפרנסתו ולחייו. אין יותר ניסים וארוחות חינם.

ברמה המדינית-בטחונית- כלל לא ברור מה יהיו פניו של המזרח התיכון החדש הזה. מה תהיה מערכת היחסים בין העמים, וכיצד יתמקם העם היהודי בתוך המרחב החדש הזה.

בצד כל אי הוודאויות הללו, ניצב אתגר אחד מרכזי וגדול בפני העם על שבטיו ובפני מנהיגו החדש יהושע בן נון.

בעצם , מה שהפך את כל האנשים הללו המצפים בעבר הירדן להיכנס לארץ להיות לעם- זו היסטוריה משותפת של ההורים שלהם, שכללה את תקופת גלות מצרים, ומעמד הר סיני- שני אירועים שכל הנוכחים עתה בכניסה לארץ לא היו שותפים להם פיזית, שהרי כל הדור התחלף במדבר. האנשים הללו בעצם אף פעם לא התנהלו התנהלות נורמאלית של עם. עד עתה הם היו קבוצת שבטים שנעה ונדה 40 שנה במדבר, חיה שלא כדרך הטבע, ומאורגנת באופן זמני בלבד.

לאור זאת האתגר המרכזי כאז כן עתה הוא- איך הופכים קבוצת אנשים ושבטים לעם אחד ? מה בעצם יהפוך אותם לעם- חוץ מהתורה שקיבלו בסיני לפני ארבעים שנה?

במילותיו של הרב סולובייצ'יק- איך יהפכו האנשים הללו עם כניסתם לארץ את חייהם מחיים של שותפות גורל לחיים של שותפות ייעוד?

מה יחבר בין איש שבט יהודה בדרום לבין אחיו שרוצה את אחוזת נחלתו מעבר לירדן מזרחה? מה תהיה הערבות ההדדית ותחושת האחווה בין השבט השוכן לחוף ימים לבין זה הרובץ בין המשפתיים ? האם בזמן משבר ומבחן אמת יבואו אלו להצלתם ולעזרתם של אלו ,או חלילה יישב כל אחד תחת שבטו ותאנתו ויאמר שלום עלייך נפשי ?

איך מאחדים אותם לעם אחד תוך שמירה על הייחודיות של כל אחד מהשבטים ? איך מגבירים אחריות, ערבות ואהבה ביניהם ?  איך הופכים את השלם להיות גדול וחזק יותר מסך חלקיו ? איך מחברים בין אמונה להשתדלות? איך הופכים אנשים שהתרגלו למן מהשמיים - לחקלאים חרוצים היוצאים בבוקר לחרוש את שדותיהם ונושאים עיניהם השמימה בתפילה לגשם ?

המתח סביב השאלות הללו מורגש באוויר. שומעים אותו בדבריו הקשים של משה לשבטי גד וראובן, ונשמע אותו עם תחילת תקופת הנהגתו של יהושע והכניסה לארץ.

אויב משותף יכול לאחד את העם – אבל לא די בכך. אחדות על בסיס נגטיבי של אויב משותף איננה מספקת להגדרה חיובית עצמית ועצמאית של עם בן חורין. על העם הזה לייצר תכנים וערכים משותפים המבוססים על התורה שניתנה רק לפני עשרות שנים במדבר. על העם הזה יהיה לבצע את ההתאמות הנכונות ב D.N.A  שלו כדי שיצליח להיות עם הנצח המחובר לתורה נצחית ויודע להתאים אותה ולהגיב נכונה למציאות המשתנה.

משה יודע שמשימה אחת הושלמה- הוא הצליח להביא את העם אל מפתנה של ארץ ישראל. מאז אמר לפרעה 'שלח את עמי' עד הרגע הזה חלפו שנים של מנהיגות, משברים ובצידם רגעי נחת ושמחה. אבל משה יודע גם יודע שמעכשיו מתחיל סיפור חדש לחלוטין. רחוקה הדרך מהמנוחה והנחלה, עוד צפויה מציאות קשה של 'וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ'.

נכנסים אל הארץ בגיל וברעדה. כאז כן עתה, ומנסים ללמוד את סוד וקוד החיבור לאדם, לאדמה, לעם כולו, לעבר ולעתיד.

המאמר יפורסם בעלון בשבתון