אין מנוס - הגיע הזמן לחוק לאום

עינת קורמן , ו' באב תשע"ח

עינת קורמן
עינת קורמן
צילום: יח''צ

הפרופ' רות גביזון התבקשה על ידי שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני ב-2014 לכתוב חוות דעת על חקיקת חוק יסוד: מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. גביזון ניגשה למשימה מתוך הבנה שיש לחוקק חוק יסוד כזה, אך בסיומה הגיעה למסקנה הפוכה: החברה בישראל אינה בשלה לחוק יסוד לאומי אלא לכל היותר ל"חוק חזון", שלא יהיו בו מרכיבים משפטיים אלא הצהרות בלבד, משום שהחברה בישראל אינה מסוגלת להגיע להסכמות רחבות בעניינים לאומיים בדגש על הפן היהודי של המדינה.

לאור הדיונים בכנסת בשבועיים האחרונים, לפעמים נדמה שגביזון צדקה. ההתלהמות וההתנגדות הקשה מקרב חלק מחברי הכנסת כלפי חוק יסוד המעגן את הזכויות הלאומיות של העם היהודי על ארצו בוודאי מעידות שלפחות חלק מהחברה בישראל לא בשל להחליט שעתידו הוא גם עברו, ומבחינתם עקרונות מגילת העצמאות והשיבה לציון אינם רלוונטים עוד בימינו.

אבל דווקא משום כך יש לחוקק חוק יסוד שמגדיר את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. גביזון אולי צדקה שהחברה בישראל זקוקה לצעדים אחרים שיקדמו לכידות בחברה, אבל חוק המעגן את הזכויות הלאומיות נצרך דווקא במצב של חברה שאינה מלוכדת, שחיה במדינה שמלכתחילה הוגדרה מדינת לאום, ובחסות הרב-תרבותיות וחוסר הלכידות מאבדת את צביונה.

חוק היסוד מעגן את הזכויות הלאומיות, להבדיל מהזכויות האזרחיות - זכויות הפרט, שמעוגנות בחוקי יסוד אחרים, בחוקים אחרים ובפסיקה. מדינת ישראל מושתתת על שני עקרונות מרכזיים: מדינה יהודית ודמוקרטית ושני ערכים אלה הולכים יד ביד, בדרך אחת. המתנגדים לחוק הלאום מבקשים לנתק את האחיזה הזו ולהותיר את הערך היהודי מאחור, כשהדמוקרטי מתקדם קדימה ורומס את ליבת הזהות של מדינת ישראל כפי שבאה לידי ביטוי במגילת העצמאות: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל."

בדיונים שהתקיימו השבוע האמת יצאה לאור, והתברר שהמפלגות שהצהירו על ציונות במצען – מתנגדות לערכים ציוניים כמו התיישבות יהודית, שעד לאחרונה כלל לא היה ספק בחשיבותו של הערך הזה לקידום הציונות, ביסוסה וטיפוחה, או כמו השפה העברית כשפת המדינה היהודית. הדיון על חוק הלאום הוא דיון על צביונה של המדינה ועל הרלוונטיות של הערכים הציוניים לביסוסה וקיומה של החברה היהודית בישראל ויחסם כלפי החברות הנוספות שחיות כאן.

חוק הלאום בנוסחו הנוכחי הוא חוק הצהרתי, והוא מחוייב המציאות בישראל של היום. כשנשיא המדינה מונה ארבעה שבטים שונים בחברה הישראלית, כשפרופ' גביזון חוששת מחקיקת חוק יסוד המגדיר את זהותה הלאומית-יהודית של המדינה, כשחברים בכנסת ישראל יוצאים נגד מדינת ישראל כמדינה יהודית – אין מנוס, ולמרות חילוקי הדעות - זה הזמן לחוקק חוק יסוד הקובע שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. כדי שזה יהיה ברור גם לנו וגם לדורות הבאים.