חיזוק רוח הלחימה

אל"מ במיל' טל בראון , ו' באב תשע"ח

אורח
אורח
ערוץ 7

מדינת ישראל נמצאת בעימות מתמשך עם אויבים הפועלים ללא הרף לחסלה בדרכים שונות. הגורם המרכזי העומד חוצץ מול אויבנו ומונע מהם לממש את זממם הינו צבא ההגנה לישראל.

מדינת ישראל, שלה צבא המושתת על לוחמים צעירים ברובם המתגייסים על פי חוק ונדרשים להקריב את חייהם ביום פקודה, מן הראוי שתפתח בקרבם של משרתיה ככלל ולוחמיה בפרט, תודעה לאומית וערכית, שתכליתה להנחיל בהם תודעת שירות למען המדינה והחברה, לצד פיתוח רוח לחימה והכרה עמוקה בדבר חשיבות המטרה לשמה התגייסו מלכתחילה לצה"ל.

למה ואיך

ברוח האימרה של פרידריך ניטשה המצוטטת אף בספר "אדם מחפש משמעות" של דר' ויקטור פראנקל, הפסיכיאטר היהודי שורד השואה: "מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך", על הלוחמים בפרט, להפנים היטב בעבור מה הם נלחמים, בעבור מה נדרשת מהם מסירות הנפש וההקרבה ומה מצופה מהם ברמה המעשית והמנטאלית כאחד- לנצח ולהישאר בני אדם!

המסרים הללו אינם חדשים ואינם שונים מהכתוב במסמך רוח צה"ל וערכיו, מסמך המושתת על ארבעה מקורות עיקריים הכתובים מפורשות בראש המסמך, ואלו הם:

1. מסורת צה"ל ומורשת הלחימה שלו כצבא ההגנה לישראל.
2. מסורת מדינת ישראל על עקרונותיה הדמוקרטיים, חוקיה ומוסדותיה.
3. מסורת העם היהודי לדורותיו.
4. ערכי מוסר אוניברסליים המבוססים על ערך האדם וכבודו.

לאור הדיון הציבורי הסוער המתחולל בעת האחרונה, תמה אני על ההתנפלות של פורומים שונים אליהם חוברים גם קצינים וחיילים במדים, הנלחמים בעוז בתופעות אותן הן מכנים תחת שם הקוד "הדתה בצה"ל".
בצבא הגנה לישראל שתכליתו הינה הגנה על מדינת ישראל, היא ביתו של העם היהודי, מן הראוי להנחיל ערכים יהודיים, ציוניים וישראלים, שהרי בלעדיהם יהיה הצבא ארגון של שכירי חרב במקרה הטוב, חסרי זיקה לעם ולארץ, למורשת ולמסורת ישראל, העומדים בבסיסה של מדינת ישראל היא מדינת היהודים היחידה בעולם.

כל חייל שידע בעבור מה נדרש הוא לפעול, להילחם ולהקריב, יהיה מוכן ונכון לעשות כן בבוא היום והשעה. חיילים ללא הבנה זו, ללא שמץ של הזדהות עם התכלית של צה"ל ובראש ובראשונה ערך הדבקות במשימה וחתירה לניצחון, וללא שורשים עמוקים הנטועים במורשת ומסורת ישראל וצה"ל, משולים יהיו לעלה נידף שעם בוא רוח קלה, ינשרו מהעץ וייעלמו במרחב, משום העדר הקשר והזיקה לשורשים, לגזע ולענפים מהם יצאו ושבזכותם התפתחו.

כניסתם של גורמים בעלי אג'נדות פוליטיות וחברתיות, שמקומן אינו בשדה הקרב, לתוככי הצבא, אינו דבר ראוי בהכרח, נוכח מצבה הנוכחי של ישראל והצורך המתמשך להילחם בעוז, במסירות ובנחישות באויבנו, תוך שמירה על חיי האזרחים, התושבים וחיילי צה"ל בסדר זה. בשדה הקרב אין הנחות לאף אדם, ועל כן, כל עוד אויבנו הינם גברים ברובם, שאינם בוחלים בסוגי נשק קטלניים ובתחבולות תוך ניצול מידת הרחמים שלנו, מוטב כי מי שיתמודד מולם יהיו אלו מביננו שביכולתם להכריע בכוח, בעוצמה ובתבונה בכל מפגש ובכל מערכה.

אפקטיביות הגייסות

הוכח במספר מחקרים וניסויים בצבאות בעולם ובצה"ל כי יחידות לוחמות מעורבות, בהן משרתים לוחמים ולוחמות יחדיו, נופלות באיכותן מאילו החד מגדריות, כמעט בכל מדד אפשרי. לפיכך כל קמפיין תקשורתי העושה שימוש בתכניות טלוויזיה וכתבות מגמתיות אינו ראוי ומטה דעת ("פייק ניוז"). ארגונים פמיניסטיים כ"שדולת הנשים" וארגון כדוגמת "הפורום החילוני", הנמצאים במגע תדיר עם קצינות יוהל"ם בכירות כפי שנשמע הדבר מפי סגנית יוהל"ם באופן ברור בדיון שהתקיים לאחרונה בכנסת, מהווים דבר הפסול בבסיסו!   

לתובנות ולתכונות אלו אותן הזכרתי חשוב מאד להוסיף את סוגיית המורל או "רוח הגייסות", כפי שכינה זאת המצביא נפוליאון, עת נוכח בחיוניותו של מרכיב זה ותרומתו להשגת הניצחון.

בצבא בו נותנים ביטוי לגופים ואנשים חיצוניים שגורמים לערעור המורל ולאו דווקא לעילויו, יש משום החלשת רוח הלחימה ולא חיזוקה המתבקש במסגרת דיון ושיח המובל על ידי מפקדים בסדיר ובמילואים בסוגיות כגון מוסר וערכים בלחימה.

כניסתם של גופים וגורמים שונים בעבר להרצאות בפני חיילים ומפקדים כדי להציג את "הצד האחר", של יריבינו ואויבנו- לא סייעו בהכרח לחיזוק רוחו ולתעצומות הנפש שנדרשו מהלוחם היוצא למשימתו. ככל הנראה אף לא סייעו לחיזוק רוחו של המועמד לשירות בטחון (מלש"ב) ממנו מצפים אנו כחברה להתגייס ולתרום כמיטב יכולתו במסגרת שירותו, רצוי ביחידה קרבית כלוחם, במידה ונמצא מתאים על ידי הגורמים המוסמכים.

לפיכך, הזמנתו, שעברה מתחת לרדאר המפקדים, של מחבל מורשע שישב בכלא הישראלי ושוחרר בהסכמי אוסלו, להרצות מספר פעמים בפני מפקדי צה"ל כהכנה לתעסוקה מבצעית בגוש עציון, הינה ביזיון שאינו נופל מהרצאות אותן נתנו פעילי "שוברים שתיקה" עד לאחרונה גם בפני מיועדים לגיוס בתיכונים ברחבי הארץ, עד שחוקק החוק האוסר זאת בימים אלו.

תמוה הדבר שבעתיים נוכח קמפיין "ההדתה" והדרתם של מרצים יהודים דווקא, ששירתו בצה"ל ועודם משרתים במגוון תפקידים בשירות מילואים, שכל "חטאם הינו שיח המשלב ערכים ומסורת יהודיים בדבריהם. תמה אני האם צפויים אנו ליוזמות מקומיות והזויות של מפקדים סוררים העלולים להזמין נאצים לשעבר לשיח עם מפקדים ערב יציאתם למסעות "עדים במדים" בפולין?

המלצות צנועות

מפקדי צה"ל נדרשים לפעול ללא לאות ליישומו, הלכה למעשה בשטח, של מסמך "רוח צה"ל וערכיו", ולא רק לתלותו על הקיר במשרדם לצד מילות ההמנון הלאומי- "התקווה", תמונת הנשיא והרמטכ"ל, כמתחייב.

אלו החושבים בצבא ומחוצה לו כי יחידה לוחמת מעורבת, בה משרתים גברים ונשים יחדיו או צוות על טהרת הנשים בטנק, ישרדו ויכריעו קרבות- מוטב שיקראו מחקרים מדעיים, שיאזינו וילמדו מעדויות הלוחמים והמפקדים שלחמו בחירוף נפש במלחמות ישראל ובקרבות מלחמת יום כיפור, שבקרוב נציין 45 שנה לפריצתה. אם חסר הזמן לדבר, יועילו אותם מפקדים להעדיף את הרצאותיהם של גיבורי ישראל על פני הרצאותיהם של עוכרי ישראל!

שידמיינו אותם אלו שערך השוויון קודם לערך הניצחון בעבורם, האם בקרבות החרמון, עמק הבכא וציר הנפט ברמת הגולן, כמו גם במעוזים ובתעוזים, ב"חווה הסינית" ובשאר שדות הקטל שבסיני, יכול היה צבא המורכב מיחידות מעורבות או "טנקי בנות" להצליח יותר בפחות אבדות?

אם המחקרים והתחקירים שבוצעו עד כה לא מספקים או רלוונטיים לדידו של מפקד או מפקדת, אולי מוטב כי צה"ל ישתמש ביכולות מעבדת הקרב וחקר הביצועים שלו בכדי לבדוק מה היה עולה בגורלן של יחידות "מעורבות" אלו לאור ביצועיהן. רצוי שהדבר ייעשה בטרם ידרשו הן להוכיח את יכולתן במבחן האש נוכח פני אויב ולא נוכח פני מסך המחשב!

הרוצים בשילוב נשים ביחידות לוחמות יועילו ויתכבדו להקים יחידות חד מגדריות עבורן, כדוגמת פלוגת "נחשול" של גדוד האיסוף הקרבי "איתם", עליו פיקדה עד לא מכבר סגנית היוהל"ם, בו משרתות כבר קרוב לעשור רק לוחמות איסוף, ממיטב בנות ישראל העושות את מלאכתן נאמנה.

יועילו נא מפקדי צה"ל הבכירים לממש ולאכוף את פקודת הרמטכ"ל לפיה יש לאסור ולמנוע את כניסתם לשורות הצבא והשפעתם על משרתיו, של גורמים שונים בעלי אג'נדות פוליטיות או חברתיות ואחרות, שאינן עומדות בקנה אחד עם ייעודו ומשימותיו של הצבא, המחלישות את רוחו של הלוחם ופוגעות בלכידות יחידותיו.
נדרש לפיכך כי מפקדים המזמינים על דעתם האישית גורמים מעין אלו, בניגוד לפקודות ולהנחיות, ייענשו בחומרה, עד לעקירת התופעה והדרתם המוחלטת של פורומים חולניים לסוגיהם מהשיח הצבאי המקצועי, שראוי כי ינוהל וייעשה על ידי מפקדי צה"ל הראויים לכך.

לסיום

לקראת יום ט' באב ראוי להזכיר, שלא לשם ה"הדתה" שבדבר רחמנא ליצלן, אלא לשם חיזוק האמונה בצדקת דרכנו, את המשפט המיוחס לקיסר נפוליאון, אחד מגדולי המנהיגים והמצביאים בעת החדשה, שעה שנכנס לבית כנסת בליל ט' באב ומצא מתפללים אומרים קינות על הרצפה. כששאלם לפשר בכיים, נענה כי אבלים הם על חורבן בית המקדש בירושלים, כששאלם לפני כמה זמן קרה הדבר, נענה שהחורבן ארע לפני כ-1,800 שנה. בתגובה אמר נפוליאון: "עם ששומר אמונים לעירו האהובה 1,800 שנה – עוד יזכה לשוב אליה".

מאז שבנו אל ארץ אבותינו ולעיר קודשנו ההולכת ונבנית ביתר שאת מידי יום ביומו, ככתוב בחזון נביאי ישראל.
מעמנו נדרש לשמור על אחדות השורות, על חוזקו ועוצמתו הרוחנית והפיזית כאחד. עלינו לכבד את אחינו באשר הם, ולאפשר לכולם שירות ותרומה משמעותית למדינה ולחברה בישראל, באופן בו כל אזרח יוכל למצות את כישוריו ויכולותיו ללא פגיעה באחר, תוך מתן כבוד לאמונה, לתרבות ולמנהגים המאפיינים אותו. זאת ועוד למען תכלית אחת מרכזית וראויה שתבטיח את קיומנו כעם חופשי לדורי דורות על הארץ הזו ולא תחתיה.