למחות או לשתוק?

הרב משה צוריאל , כ"ד באב תשע"ח

הרב משה צוריאל
הרב משה צוריאל
צילום: עצמי

"מצעד הגאוה" של סוטי-מין תופס תאוצה וממדים רחבים-יותר ככל שהשנים עוברות. המארגנים בשיטה משוכללת: דגלים ססגוניים ומרובים לאורך כל המסלול (105 דגלים!), פמפום תמידי ע"י תקשורת אוהדת כמה שבועות לפני המאורע, גיבוי פומבי ע"י ראשי מפלגות פוליטיות ועוד.

באינטרנט הציונות-הדתית הובעו כמה דעות אם לערוך הפגנת-מחאה נגד הצועדים הנ"ל, או עדיף לשתוק כי בזה רק משכנעים את המשוכנעים וקלושים הסיכויים שהמשתתפים במצעד ישנו את אורחות חייהם.

בהיותי מהרהר בוויכוח זה, נזכרתי מפירושו של הרב שמשון רפאל הירש (על דברים ט, יח). משה רבינו, לפני פטירתו ערך נאום תוכחה, בו מספר שוב על עון העגל, ואומר "אשר חטאתם לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו".

תמהתי, כלום עשו את העגל "להכעיס"? הרי חטאו מחמת פחד שמא משה רבינו מת ואין להם מנהיג להוליך אותם בהמשך הדרך. ומדוע בחר משה במלה "להכעיסו"?

עונה הרב כי המלה "להכעיסו": "בא לתאר את כוונת המסיתים שהם ה'ערב רב', שהרי הללו נתכוונו באמת להכעיס את ה' ולסור מאחריו. אך משה מאשים את העם כולו שהיו שותפים לעבירה במעשיהם או בשתיקתם. והרי הוא זוקף לחובתם את המעשה הזה שכוונתו הראשונה היתה לשם מרד בהשם". סוף ציטט.

לעת הזאת, גל עכור שוטף בארצנו ע"י כלי התקשורת בנפנוף האיום המבהיל שמא חלילה יש העוסקים ב"הדתה", כלומר ניסיון להזכיר לישראל את קשרנו לערכי התורה. שותפים במלחמה זו הם כמה מראשי הצבא, כמה מהעיתונים והטלוויזיה ועוד מעצבי דעת קהל. עם מימון מגורמים מחו"ל הם מעצימים את נוראות ההאשמה הזאת, וחלק ממנה הוא "מצעד הגאווה". סוג של התרסה.

כמו ההפגנה הגדולה שהתקיימה בככר רבין לפני כשבוע, בגיבוי כמה מהחברות המסחריות הגדולות ששחררו את עובדיהם כדי שישתתפו, וגם ראש הצבא שהעלימו עיניהם מהחיילים שבאו להפגנה, ועריכת סקרים כדי לפרסם תמיכה מוסרית של רוב הציבור במצעד זה ועוד.

לאור זאת, ודאי צדקו אלו שאומרים למחות, כמובן בדרכי נימוסי, ובאופן חוקי, ולא להצר דרכם של הנוסעים בדרכים וכו'. אלא על כל אחד ואחד מאתנו להבהיר, בדיבורינו עם אחינו החילונים, אותם הטוענים נגד "הדתה": אם באמת אינכם רוצים שום קשר עם דת ישראל, מפני מה אתם לוחמים על פיסת אדמה זו ארץ ישראל? בשביל מה אנו במלחמה עדי-עד שלא תגמר בעתיד הנראה לעין, וערבים הורגים בנו, ואנו  בהם? על מה שֶׁפֶךְ-דם הזה שכנראה לא ייפסק?

מה האידיאל שלנו? על כל מי שאינו רוצה חלק בתורת משה להגר לחו"ל ושם יחיה חיים ללא דת ככל אַוַת נפשו. הרב קוק צפה מצב עגום כזה (אגרות הראי"ה, ח"א עמ' קפג, וח"ב עמ' קלד). ולענין שהחוטאים בין-כה ימשיכו בהרגלם ללא שינוי, "משנה ברורה" דיבר על מצב כזה (סי' תרח ס"ק ה). והטעם הוא להציל שלא יימשכו צעירים אחרים לחינוך מקולקל שלהם.

לעת הזאת אסור לנו לשתוק.