אברהם נגד, אלוהים בעד

אברהם מתנגד לגירוש הגר, שרה בעד. כל אחד וסיבותיו עימו, ואלוהים? הוא עם שרה

הרב רונן נויבירט , א' באלול תשע"ח

הרב רונן נויבירט
הרב רונן נויבירט
צילום: עצמי

סיפור עקדת יצחק עם כל המורכבות שלו חקוק אצלנו כאבן דרך בתודעה ההיסטורית והלאומית שלנו. ברם לסיפור עקדת יצחק קדם "סיפור עקדה" אחר – גירושו של ישמעאל. שני סיפורים אלו פותחים במילים "וישכם אברהם בבוקר"

ברור מן הפסוקים שאברהם מתנגד לחלוטין לגירושו של ישמעאל למדבר, גירוש אשר משמעו גזר דין מוות לבנו. כמו בגירוש הקודם של הגר, אברהם מציף את הקול המוסרי ולא מוכן שייצא עוול מביתו – "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם" (בראשית כא, יא). כיצד אם כן ניתן להבין את התנהגותה של שרה? הרי היוזמה להכניס את הגר למשפחה הייתה של שרה בלבד – היא זו שבידיה ממש הכניסה את שפחתה לביתה: "וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ ...וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ" (טז, ג).

מדוע אלוקים מגבה את התנהגותה של שרה ולא נותן חיזוק לקול המוסרי של אברהם?

על שהתרחש מאחורי הקלעים, עמדו חז"ל בתוספתא במסכת סוטה (ה, ה): "...כך אמרה לו (שרה לאברהם): "גרש האמה הזאת ואת בנה" –מלמד שהיתה אמנו שרה רואה את ישמעאל בונה במסין (=במות) ומקטיר לעבודת כוכבים. אמרה: 'שמא ילמוד יצחק בני כך וילך ויעבוד כך ונמצא שם שמים מתחלל בדבר!'

אמר לה: 'לאחר שזכין לו לאדם חבין לו? אחר שעשינוה מלכה אחר שעשינוה גבירה והכנסנוה לגדולה זו נטרדנוה מתוך בתינו? מה הבריות אומרות עלינו? לא נמצא שם שמים מתחלל בדבר?'
אמרה לו: 'הואיל ואתה אומר חילול השם בדבר זה, יכריע המקום בין דברי לדבריך'. הכריע המקום בין דבריה לדבריו שנאמר (שם) 'כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה'".

אברהם ושרה נתונים בקונפליקט שבו שרוי עם ישראל פעמים רבות במהלך ההיסטוריה בעקבות תפקידו המורכב. אברהם נבחר מחד להיות "אב המון גויים", אך מאידך נועד להיות "אברהם העברי".

"אב המון גויים" משמעו – קוסמופוליטן, אוניברסלי, אור לגויים.

"אברהם העברי" משמעו – "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד" (מדרש רבה בראשית מב), כלומר, על אברהם להתבדל לעתים מן העולם כדי לשמור על ייחודו וזהותו – "עם לבדד ישכון".

בוויכוח בין שרה לאברהם מתנגשים שני התפקידים ההיסטוריים של העם היהודי.

אומר אברהם לשרה: אם נגרש את הגר נאבד את הצלם המוסרי שאנו מנסים להפיץ בעולם. מה יאמרו הגויים על עם ישראל? איך ניתפס בתקשורת העולמית? יאמרו שיש לנו צבא אכזר שמתעמר בחלשים ו"נמצא שם שמיים מתחלל".

אומרת לו שרה בתגובה: אם נשאיר את הגר, יתקלקל יצחק. הוא יאבד את זהותו. איך נוכל לחנך את העולם אם אין אנו מצליחים בחינוך בבית. הרי שם שמיים יתחלל בכך!

בקונפליקט מורכב כמו זה מתחייבת הכרעה אלוקית ואכן, הכריע אלוקים כשיטתה של שרה. שני תפקידיו של עם ישראל, להיות "אור לגויים" ולהיות "עם לבדד ישכון", חשובים מאין כמותם. לפיכך מכריע הקב"ה כי בכל עת שבה ניתקל בהתנגשות בין ערכים אלו –הבית קודם.

יש חשיבות גדולה ל"מה יאמרו הגויים" ולצלם המוסרי של עם ישראל, אך כל זאת בתנאי שאין זה בא על חשבון הבית פנימה. לעתים בלית ברירה, כאשר מנסים להרוס את ביתנו הלאומי, ניאלץ להשתמש בכוח כדי להגן על עצמנו. במצב כזה אין להגיש את הלחי השנייה אלא יש לעמוד על שלנו ולשמור על שלמות הבית והמדינה. ברם, לעולם לא נעשה אידאליזציה ממקרי כורח אלו של מלחמה וקונפליקט – " וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ".

דווקא מתוך שמירה על הזהות, דווקא מתוך תיקון הבית ושמירה על זהותו, שלמותו וביטחונו, יוכל עם ישראל לזכות ולהיות אור לגויים ולהביא את כל העמים אל ירושלים – "כִּי בֵיתִי בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים" (ישעיה נו, ז).

מתוך הפרק היומי בתנ"ך