אמון הציבור יכריע את המלחמה הבאה

למרות ההערכה הרבה לפועלו, אסור שיאיר גולן יהיה הרמטכ"ל של צבא ההגנה לישראל.

איתי אסמן , ג' באלול תשע"ח

אורח
אורח
ערוץ 7

נתחיל מהסוף, האלוף יאיר גולן מסר את הנפש שנים רבות למען מדינת ישראל, לחם במבצעים חשובים, לעיתים אף תוך כדי פציעה ושימש בתפקידי פיקוד חשובים עד לתפקיד החשוב של סגן הרמטכ"ל.

למרות ההערכה הרבה לפועלו, אסור שיאיר גולן יהיה הרמטכ"ל של צבא ההגנה לישראל.

הליך מינוי רמטכ"ל ארוך ומורכב, הוא כולל ראיונות של שר הביטחון עם המועמדים, לאחר מכן ההמלצה עוברת לראש הממשלה ויחד הם מגיעים להסכמה. נהוג ששר הביטחון מתייעץ עם רמטכ"לים ושרי בטחון בעבר, כל זאת לאחר שהמועמדים עברו אישור של "הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים".

כל אלו כוללים את ההליך המקצועי של בחירת המועמד, אך ישנו רכיב נוסף לא פחות חשוב במינוי- השיקול ערכי. ייתכן והמועמד עבר את אישורי הוועדה, ולחם במלחמות סבוכות אך ערכיו אינם מייצגים את רוח וערכי צה"ל לדורותיו. על פי המשפט האלמותי של השופט גדעון, שמתנוסס בבית ספר לקצינים "ממני תראו וכן תעשו" נקבע שקצין שאינו מקצועי ואינו ערכי לא ימשיך בצה"ל.

לאחר שהמועמד עבר את האישור המקצועי והערכי הוא עומד בפני הרכיב של "אמון הציבור", רמטכ"ל, בשונה מכל קצין בכיר אחר בצבא, כדי לצאת למלחמה, חייב את אמון הציבור.

בסוף פרק א' בספרו של הרמטכ"ל הראשון של עמנו, יהושע בן נון, העם פונה אליו ואומר לו "כל אשר ציויתנו נעשה ואל כל אשר תשלחנו נלך, ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע אליך, רק יהיה ה' עמך כאשר היה עם משה וכו'" יהושע בחר לכתוב בספרו את דברי העם, להורות לדורות שהוא לא קיבל את סמכותו רק מה' וממשה רבינו שסמך ידיו עליו אלא גם מהציבור. וכן הורו חז"ל במסכת ברכות (נה.) "אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור", כלומר, לא מספיק רק וועדה מקצועית או ערכית.

גם ראש הממשלה דוד בן גוריון בשכלו הישר אמר "אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם- אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך", לא לחינם נבחר משפט זה להיות תלוי בלשכת הרמטכ"ל, חוסנו של צה"ל שואב מאמון האם העברייה במפקדי צה"ל.

ברגע שקצין בכיר בוחר לדבר על סוגיות פוליטיות ולהעביר ביקורת על החברה הישראלית, שידע שהוא משלם מחיר. האלוף יאיר גולן עשה טעות קשה שהשווה את התהליכים במדינה לתהליכים שעברו על גרמניה בשנות השלושים.

כשנה לאחר הנאום, דובר צה"ל ערך לו ראיון וגם שם הוא לא בחר להתנצל על דבריו, לאחר מכן גם נחשף בתקשורת שהתבטא בשיחה למכינה קדם-צבאית שחיי האזרחים הערבים יותר חשובים מחיילי צה"ל, וגם את דבריו אלה לא בחר להסביר לציבור. זכותו לחשוב כך, אך זכותו של הציבור לא לתת בו אמון, זכותן וחובתן של המשפחות השכולות והאימהות העבריות ששולחות ילדיהם למלחמה לומר את דעתן, הן לא פחות ערכיות וציוניות מציוצי היח"צנות של דובר צה"ל, שבצביעותו לא גיבה בזמנו את מח"ט גבעתי עופר וינטר.

את מקצועיותו ותרומתו של האלוף יאיר גולן לא ניתן להכחיש ולא ניתן לקחת ממנו, אך גם לא ניתן לסלוח לו על התבטאויותיו, במיוחד לאחר שהוא בחר לגבות אותן ולא להתנצל עליהן או להבהיר אותן. אמון הציבור הוא זה שיכריע את המלחמה הבאה, ולא רק המקצועיות.

אם צה"ל רוצה לנצח במלחמה, האלוף יאיר גולן, עם כל ההערכה, לא צריך להתמנות לרמטכ"ל.