תשובה על השמחה ותשובה מתוך שמחה

הרב יאיר פרנק , י"ח באלול תשע"ח

הרב יאיר פרנק
הרב יאיר פרנק
צילום: Noam Moskowitz/flash90

תוך כדי פסוקי התוכחה הקשים בפרשתנו אומרת התורה: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל" (דברים כח,מז).

דהיינו, התוכחה והקללות שבה באו בגלל שלא עבדנו את ה' בשמחה ובטוב לבב. ללמדך – עבודת ה' מתוך שמחה אינה רק מידת חסידות, מעלה יתירא, אלא חלק מהותי מדרך קיום המצוות והאופן שבו אנו מתקשרים לבורא יתברך.

מדוע ?

כתב השם משמואל (כי תבוא תרע): "כי עיקר המצוה הוא החיות והשמחה ותשוקת האדם למצוה, דהיינו שהוא עושה המצוה מפנימיות הלב, וע"כ הוא משתוקק מתי תבוא לידו המצוה ויעשנה". השמחה במצווה מבטאת הזדהות, מבטאת חיבור. וכשם שהיא ביטוי להם, היא גם יוצרת אותם. אם אדם שמח, ליבו נפתח יותר להתקשר עם עם המצווה.

בספר חרדים (הקדמה, התנאי הרביעי) מצאנו שמועה מופלאה על האר"י ז"ל: "דכל מצוה ומצוה שתזדמן לו - דורנא הוא דשדיר ליה קודשא בריך הוא, ולפי רוב השמחה יגדל שכרו. וכן גילה הרב החסיד המקובל מהר"ר יצחק אשכנזי זצ"ל לאיש סודו, שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי החכמה ורוח הקודש, בשכר שהיה שמח בעשיית כל מצוה שמחה גדולה לאין תכלית". האר"י ז"ל מעיד כי כל השגתו באה לו מתוך זה שהיה שמח במצוות.

השם משמואל מעיר (שם) בדבריו הערה חשובה ונוקבת. לכאורה, חז"ל אומרים שבית שני נחרב על שנאת חינם, ולא על מיעוט שמחה, כפי שמשמע בפרשת כי תבוא. תשובתו: "דהנה באמת בפנימיות כלל ישראל הם אחד, רק שמחמת הגופים נעשה פירוד, ועל כן אם היו עושים המצוה בשמחה, דהיינו מהפנימיות הלב כנ"ל, ממילא היו מתאחדים, כי בפנימיותם הם אחד, ולא היתה שנאת חנם ביניהם וזה תלוי בזה".

אדם שיש בליבו עצבות, עתיד להוליד בתוכו גם טינה איבה ושנאה. אולם, אדם שיש בו שמחה, מרגיש בתוכו קרבה ואחווה עם יתר הבריות, ורוצה לשתפם בשמחתו].

ובהקשר של חודש אלול – עלינו לעשות תשובה גם על עבודת השמחה. לחשוב, לא רק על רובד המעשים (מה עשיתי ומה לא) אלא על איכותם. האם המצוות שאני עושה נעשות מתוך שמחה, מתוך הזדהות, או כמצוות אנשים מלומדה.

אולם, יש גם צד שני למטבע.

התשובה, אף היא מצווה. וממילא גם חזרה בתשובה צריך לעשות מתוך שמחה! אמנם, יש בתשובה גם חשבון נפש, שברון לב, קושי, ואף מרירות. אולם, בתוכה צריכה להיות שמחה גדולה. שמחה, מפני שאף זו מצווה, כאמור. אולם, בתשובה צריכה להיות שמחה כפולה ומכופלת:

ה' יתברך רוצה שאשוב אליו, הוא נותן לי הזדמנות בימים אלו לטהר לבבי ומעשי, לפתוח דף חלק, ולזכות לקרבתו. וכי יכולה להיות שמחה גדולה מזו ?

וכן כתב מרן הרב קוק זצ"ל (אורות התשובה ז,ז*): להעמיק הרבה צריכים ביסוד התשובה, עד שאורה יאיר כל-כך עד שזכרון כל חטא יעורר בו רגש שמחה עצומה, מפני הידיעה של הזכות הגדולה שמאירה בהם עלידי קדשת התשובה, שהיא אור ד' הפועל בתקון העולם, יסוד הבריאה. 

אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה.

שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה' וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ.