לחזור בתשובה לכאן ולעכשיו

יהודית אפרתי , כ' באלול תשע"ח

יהודית אפרתי
יהודית אפרתי
צילום: עצמי

רוחות אלול באויר, תקיעות שופר נשמעות בשמי הבוקר המעוננים. אווירת תיקון נמצאת בכל מקום, וחשבון הנפש מתחיל להיערך.

במעגל השנה, ההלכה מעבירה אותנו תהליך שנתי מעגלי כאשר כל מועד מאיר באורו המיוחד, אור שמטרתו ליצור ממעגל השנה מעין ספירלה.

בספירלה הזאת, מעגל השנה לא רק מחזיר אותנו לאותו מצב שבו היינו בשנה החולפת בחודש אלול, אלא מציב אותנו במקום גבוה יותר בכל שנה ושנה על ציר הזמן. 

בשבוע החולף השתתפתי בכנס עיצובי מושקע לנשים תורניות, שעסק בנושאים של חדשנות ויצירתיות. בסיום הכנס שמתי לב שמלבד פינוקים רבים ואסטטיות נעימה, המנטרה שחזרה כל הזמן היתה שהעולם משתנה בקצב מהיר ביותר.

הכנס החשוב, שהיה מיועד לנשים שיוצאות לעבודה בזמן שהבעלים שלהן לומדים תורה השאיר מספר מסרים. הוא עסק בחשיבות של עבודה קשה, בחשיבות של התמדה, בכך שאין לפחד מכשלונות ולהאמין במתנה שיש לך לתת לעולם, מסרים חשובים ללא ספק בכל תחום.

אך היה מסר אחד שהשאיר אותי קצת מהורהרת. המסר אומר שבעולם המתפתח שלנו יש לדעת לעשות "גם וגם", לדעת לפעול גם עם הפרעות מסביב.

אחת המרצות שיתפה את המשתתפות שעל מנת להיות פסנתרנית מעולה יש להתנסות בניגון בתנאים קשים, כגון, תוך כדי שמדברים איתך, בעמידה ואף עם ידיים מסוכלות. הזדהיתי מאוד עם הצורך להיות "מולטי-טסקינג", להיות מסוגלת לתפקד באופן מושלם בכל החזיתות - בזוגיות, בבית, בעבודה ובחיי חברה. ואז חשבתי לעצמי- העולם אכן משתנה ומציע ריבוי משימות, אך האם האיכות נשארת כשהיתה בעבר?

האם אמא שמגיעה הביתה יחד עם ילדיה ממקום עבודתה (המבורך לשעצמו) יכולה להיות עם ילדיה באופן איכותי כשמוחה עדיין עסוק בענייני עבודה ואצבעותיה מתקתקות ווטסאפ? וכן להיפך, האם היא מצליחה לתפקד כמורה טובה כאשר היא נאלצת להביא ילד חולה לעבודה?

האם אפשר באמת לעשות הכל ולהשאר מרוכזת ומאוזנת? להיות באותו זמן בכל כך הרבה מקומות?

כחלק מתהליך התשובה הפרטי שלי, אני קוראת את דברי הרב קוק בתחילת אורות התשובה:

"את התשובה אנו מוצאים בשלש מערכות : תשובה טבעית, תשובה אמונית, תשובה שכלית.

בתשובה הטבעית יש שני חלקים: תשובה טבעית גופנית ותשובה טבעית נפשית. הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע"

מערכה אחת משמעותית בחזרה בתשובה היא המערכה של התשובה הטבעית. לחיות לפי חוקי הטבע. עוד לפני אכילה בריאה ופעילות גופנית לדאוג להיות נוכחת במציאות הטבעית. אם אני בבית - אני בבית. אם אני מדברת עם מישהו - אני איתו, גם בנפש. אם אני מלמדת בבית הספר- אני שם עם עולם התלמידה.

לחזור לחיות במימדי זמן אמיתיים. לא להיות עסוקים בגם וגם וגם. לפעמים מרוב עשיה - אנחנו נשארים בלי כלום ביד.

אפשר לעבוד כמובן במקומות חשובים, אך למקד זאת במקום ובזמן העבודה. ולא כשאני מקשיבה לבני שחזר מתלהב מבית הספר. לא כשאני עם בעלי ולא כשאני מתפללת. עת לכל חפץ.

בהקשר זה של התשובה הטבעית והצורך להיות כאן עם ההווה שסביבי, רבות דובר בסמארטפונים שמרוב אפליקציות ואפשרויות שבהן הוא כובל אותנו אליו הוא משאיר אותנו מרוקנים וצפים במרחקים שאינם קשורים לטבע של ההווה שסביבנו. הוא נהיה חזות הכל. דרכו ניתן לחיות את החיים ולראות את המציאות. אך רק כביכול. בסופו של דבר, הוא אשליה שמשכיחה את הטבע שבהווה סביבי.

אני מציעה לנסות כפיילוט בעשרת ימי תשובה, לחיות את החיים בלי השעבוד למכשיר הזה. עוזבים את המכשיר קצת, ופתאום לא להאמין עד כמה החיים עצמם עשירים ומלאים! מנסיוני הקטן, כדאי מאד לעשות את הצעד המשתלם.