דמות השנה בחמ"ד
דמות השנה בחמ"ד

אין ראויים יותר מהרב נריה זצ"ל יחד עם רעייתו הרבנית רחל ע"ה להיות "דמות השנה בחמ"ד".

הרב נריה המכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות" ומי שייסד את הישיבה התיכונית הראשונה בכפר הרוא"ה, היה כל כולו איש חינוך שחתם חותמת של אמת ובר קיימא על דור שלם. הוא חינך לאהבת התורה, העם והארץ, וחינך אותנו לציונות של אמונה חברתית ולאומית, ול"מנשקייט" (דרך ארץ).

מה הייתה משנתו החינוכית, ומה סוד הצלחתה? קשה מאד לסכם בכמה מאות מילים את משנתו, אך אשתדל בטור זה לתמצת מתוך דבריו ממש.

"חינוך", כך הסביר הרב נריה: "הוא העניין של פיתוח האישיות החופשית, העצמאית, המרגישה, החושבת המנתחת, השופטת והמחליטה".

הרב נריה התנגד ל"עדריות". למעשים ללא הבנה, מחשבה והפנמה מעמיקה, וכך הסביר: "אפשר לראות את זה בעדר כבשים, כשצריכים לעבור כביש ואז אתה רואה שכל כבש משתדל להכניס את ראשו בין שני כבשים אחרים, לא משתדל אפילו לראות - הוא מוכן ללכת אחריהם ובלבד שיהיה ביניהם, שתהיה ההרגשה שהוא בתוך העדר... זה דבר שהאדם הנורמלי צריך להשתדל להשתחרר ממנו, לא לחיות את החיים של העדר וללכת אחרי געש רעש שמישהו עושה ושכלו לא מחייב. תשתדל לחיות עם השכל של עצמך".

תפקידו של המחנך, הוא לתת לתלמיד ידע וכלים להשיג ידע, ולעבד אותו בפנימיות הנער. על מנת להשיג את הבסיס לידע זה הרב נריה עודד את תלמידיו לשאול, להקשות ולברר. לא לקבל שום דבר כמובן מאליו. אולם הרצון ללמוד ולשאול חייב להיות מתוך מקום של כבוד והערכה כלפי הרב או המחנך שנשאל. הוא לא רצה לגדל דור של חצופים שרק מקשים בשביל לקנטר. כאשר תלמיד היה שואל שאלה מתריסה הרב נריה היה מדריך את המורה כך: "תשתדל למתן את הצעיר, להעמיד אותו לפעמים על העובדה שעודף ביקורת זה לא דבר בריא, להעמיד אותו על ראיה מצומצמת כגון:  "'לו היית מביא בחשבון נקודה זו , או נקודה זו , לא היית אומר כך".

במקביל לכך שהוא לא רצה לגדל דור של חצופים, הוא גם לא רצה לגדל דור של צייתנים. הוא לא רצה לגדל נערים ההולכים בדרכם ללא הזדהות או מחשבה והפנמה, ובטח לא מתוך פחד. הוא רצה דור חכם שמברר את דרכו ולומד אבל בנימוס ובדרך ארץ. הוא רצה לגדל נוער שהוא צבר בלי קוצים: "הצבר מורכב משני חלקים - החלק הפנימי- המתוק, והחלק החיצוני- העוקצני, ורגילים לקרוא לנוער הישראלי 'צברים'  מפני שיש בהם שתי המעלות - בפנימיותם הם הרבה יותר טובים מאשר נראים בחיצוניותם - בחיצוניותם הם טיפה חוצפנים ושחצנים. אז  אמרנו בישיבה שאנחנו רוצים לפתח 'צבר בלי קוצים' - כל הטוב והיפה שיש בנוער הארצישראלי בלי אותה עוקצנות", אמר הרב נריה.

לאחר מותו נסעתי ברחבי הארץ וראיינתי דמויות רבות שהיו קשורות לרב נריה. לאחר מיכן ערכתי את כל הראיונות לסרט בשם "חותמו של מחנך". במהלך הראיונות, אשתו, רחל נריה ע"ה הגדירה לי בצורה מדויקת את סוד החינוך של בעלה: "הקו הכללי תמיד היחס האישי, אהבה, הערכה, כבוד ואמון", היא אמרה. הרב דרוקמן שליט"א  אמר דברים דומים: "הרב נריה אהב את תלמידיו והאמין בתלמידיו, הם החזירו לו אהבה ועל כן הזדהו עם דרכו".

אני מאחל לכל תלמידי ישראל שנת לימודים משמעותית ומוצלחת, שבמהלכה הם ייחשפו לדמותו המיוחדת ומאירת הפנים של הרב נריה. כמו כן, אני מאחל למחנכים שיצמיחו פירות טובים ויצליחו לגדל צברים ללא קוצים.