נקודת תפנית!

הרב נתנאל יוסיפון , כ"ז באלול תשע"ח

הרב נתנאל יוסיפון
הרב נתנאל יוסיפון
עצמי

רבי שלום מבעלז, המכונה 'השר שלום מבעלז', (ההילולא שלו ב – כז' אלול), היה מייסד חסידות בעלז ורבם של אדמו"רים רבים וביניהם רבי חיים מצאנז מייסד חסידות צאנז.

מספרים, שפעם שאל אותו אחיו הבכור: "מה טעמו של דבר, שאתה השגת שלמות כזו? הרי בימי ילדותנו למדתי יפה יותר ממך"?

השיב הרבי מבעלז: "כשנעשיתי בר מצווה, בא אלי בחלום, סבי הגאון הקדוש רבי אלעזר רוקח מאמסטרדם, זכרונו לברכה, והחליף את נשמתי. מאז נהפכתי לאיש אחר". (אור הגנוז עמ' 348).

סיפור זה יכול להוות לנו פתיח גדול לעבודת ה' של ראש השנה. ראשית – בפרי צדיק על פרשת במדבר ובספרים נוספים מבואר, שישנם תאריכים משמעותיים בשלבי חיי האדם, שבהם הוא מקבל חלקים מסויימים מנשמתו. בלידתו, מקבל האדם את הנפש, בבר מצווה את הרוח, ובגיל עשרים את הנשמה. לפיכך, יש חשיבות מאד גדולה שבזמנים אלה ישתדל האדם להיות בטהרה ובקדושה, כדי לקבל התרוממות רוחנית גדולה.

בדרך פשוטה ניתן לבאר, שבזמנים אלו המהווים שלבים משמעותיים בהתפתחות האדם, הוא מקבל כוחות חדשים. כוחות אלו הם כוחות רוחניים, ולכן הזמנים הללו מהווים מפתח לעתידו של האדם. כשם שיסודות איתנים של הבניין יכולים להשפיע על חוזקו של הבניין כולו בעתיד, כך לפי הנהגתו של האדם באותם זמנים בכוחו להעלות את כל עתידו. וכך אמר רבי עקיבא (ירושלמי חגיגה פ"ב, הלכה א') – על הפסוק "טוב אחרית דבר מראשיתו", טוב אחרית דבר כשהוא טוב מראשיתו. כלומר – עניין יצליח וייטב בסופו, אם נבנה מתחילה על יסודות טובים.

ואכן, יודעים אנו על גדולי ישראל מסויימים, שבאחד השלבים בחייהם, עברו קפיצה רוחנית וממש התרוממו למקום חדש. כך זה גם בסיפור שלפנינו, רבי שלום מבעלז ממש מקבל נשמה וכוחות חדשים בזכות אבותיו הקדושים, (ומסתמא – גם בזכות עבודתו שלו).

וכך בראש השנה. ראש השנה הוא תחילת השנה, ולכן הוא מפתח לכל עלייתנו הרוחנית במהלך השנה הבאה עלינו לטובה, וכפי עבודתנו בראש השנה כך נזכה בעזרת ה' להתרומם כל השנה. ואכן חז"ל (ראש השנה טז:) הדגישו שהאחרית הטובה של השנה תלויה בראשיתה. "ואמר רבי יצחק: כל שנה שרשה בתחילתה, מתעשרת בסופה, שנאמר – "מר(א)שית השנה", מרשית כתיב ועד אחרית, סופה שיש לה אחרית". ומבאר שם רש"י, שאם ישראל עושים עצמם רשין (עניים) בראש השנה, לדבר תפילה ותחנונים, זוכים לאחרית טובה.

יתר על כן, הרי בכל חג חוזר ומאיר המאורע הראשון שהיה באותו חג. לפיכך, בראש השנה, יום בריאת העולם, חוזר העולם ונברא מחדש. ממילא, כשאנו ניגשים לעבודת ראש השנה, אנו ניגשים מתוך אחריות והזדמנות גדולה להתחדשות גמורה.

המילה 'ראש', שבצירוף המילים 'ראש השנה', משמעותה לא רק מלשון 'ראשון' לימי השנה, כי אם מלשון 'ראש' האדם הכולל ונותן פקודות לכל חלקי הגוף. ביום זה הקב"ה זורע בנו את כל הכוחות של כל ימי השנה, כזרע אשר גונז בחובו את כל תכונותיו של העץ הגדול. וכך כתבו גדולי החסידות -  "בפרט בראש השנה שהוא חיות של כל השנה" (שפת אמת תרס"ה), "אצלי העיקר הוא ראש השנה, וכשעובר ראש השנה אני מטה אוזני לשמוע שמכין לסליחות בשנה הבאה, כי כל השנה כהרף עין" (רבי נחמן מברסלב - שיחות הר"ן רט"ו).

לפיכך, ביום ראש השנה משתדלים לא לישון, בעזרת ה'. "מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה" (מי שישן בראש השנה ישן מזלו", ועיין בפוסקים שיש שהתירו אחרי חצות). ראש השנה מכיל בקרבו את כל הכוחות של העולם באותה שנה, לכן יש לנו אחריות גדולה למצותו עד תומו. הגובה שאליו נגיע בראש השנה משרטט את גבולות הגובה של כל העניין הרוחני והגשמי של העולם באותה שנה.

ומצאנו גם סיפור על אחד מגדולי ישראל, שהחלטה רוחנית בראש השנה שינתה את כל מהלך חייו. מספרים על רבי מנשה שהרבני, מגדולי רבני בבל, שבהיותו כבן 12, הגיע בראש השנה לבית הכנסת לקרוא תהילים עם הציבור. הוא היה ילד עני, והתבייש בכך שלא ידע לקרוא היטיב. למחרת התייצב בבית המדרש וביקש ללמוד. כיוון שלא היה לו כסף לשלם על לימודיו, התנדב לשמש כעוזר למורה. בהמשך, עזב את כל עיסוקיו, התמסר ללימוד תורה עד שהפך לתלמידו של הבן איש חי, ולאחד מגדולי הרבנים. כך החלטה רוחנית של ילד בראש השנה, הפכה את כל חייו, והצמיחה אותו לגדלות רוחנית. (לפי 'חכמה מקדם' עמ' 138).

ויהי רצון, שנזכה להתרומם רוחנית בראש השנה הבאה עלינו לטובה, אנו וכל ישראל, ובזכות כך נתרומם רוחנית כל השנה!

שנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה!