מצמיח קרן ישועה
מצמיח קרן ישועה

אהבה בתענוגים, אהבה בלי קץ וגבול אהב חכם ישועה חי בן שושן את הקב"ה.

"שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב"! היה חכם ישועה שמח בכל מצווה ומצווה והיה שרוי כולו בתוך המצווה. במתינות, בישוב הדעת בעוצמה ייחודית ובדבקות מוחלטת בה'.

היה עולה ועולה, עולה ומתענג על ה'. העונג שהיה לו לחכם ישועה בקיום המצוות היה מרומם את כל סביבתו, את העולם כולו. כל מציאותו הייתה כיסופים לגאולת ישראל. 

לא היה לו שום דבר בעולמו מלבד לעשות את רצון ה', לעשות נחת רוח לה'. לאקמא שכינתא מעפרא. גם כשהיה מברך "שהכול נהיה בדברו", היה כולו בתוך הברכה, בדבקות עליונה.

מצוות ברית המילה הייתה חביבה עליו עד מאד, והיה מכתת רגליו במסירות נפש למול ילדי ישראל. בברית המילה היה מכוון כוונות ומוסר את נפשו, ואמר שהיה צריך לעצור את עצמו בכוח לפני ש"לא יהיה מי שימול"...כמעט ויצאה נפשו בדבקותו העילאית בה'!

לפני ברית המילה לא היה אוכל כלום באותו יום. גם אם המילה הייתה בשעות אחה"צ. 

מעולם לא הסכים לקחת כסף! גם אם טלטל את עצמו בדרך ארוכה. פעם הפצרתי בו שייקח קצת כסף. הוא ענה ואמר בתקיפות: "אני לא לוקח כסף על מצוות"! לקח אותי לצד, וסיפר לי: פעם מלתי ילד של אמריקאי עשיר, ואביו הביא לי תיק ג'יימס בונד מלא שטרות של דולרים. אמרתי לו: "אני לא לוקח כסף על מצוות"!

כל חייו של חכם ישועה היו אך ורק לשם שמיים. לא היה מעניין אותו כבוד, לא פרסום ולא קריירה. לא היה לו שום אינטרס, שום צד אישי. חי בפשטות, בדירה קטנה.  נקי וצדיק.

היה לו מנוע פנימי לבבי חזק שמעולם לא נגמר. גם עם קוצב לב, היה מכתת רגליו לתפילות במערת המכפלה, בקברי צדיקים בצפון, להתפלל על עם ישראל. על גאולתן של ישראל. הכול בדבקות עצומה בה', בהתמדה שלא ניתנת לתיאור. בהצנע. בענווה.

הייתה לו לחכם ישועה עוצמה של תורה שחודרת כליות ולב. כשהיה אומר דברי תורה, היו הדברים נחקקים בלבבות השומעים הדק היטב. פעמים והיה אומר: תחזור שוב! על משפט בדברי הגמרא, או בדברי רש"י. והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני. בהסכמה לחוברת התפילות "לישועתך קויתי ה" שהוציא חכם ישועה כתב עליו חכם מרדכי אליהו זצל": שאהבת התורה יוקדת בקרבו"

את האהבה הגדולה שלו לארץ ישראל לא ניתן לבטא במילים. היה נטוע כולו באדמת הקודש של ארצנו הקדושה, מעולם לא יצא ממנה! קשר מיוחד מאד היה לו לירושלים עיר הקודש. כולו כיסופים לגאולה. 

חכם ישועה אהב את ניגוניו של רבי שלמה קרליבך, והיה מנגן אותם בדבקות עם הכוונות שהיה מכוון.

הכבוד שהיה לו לתלמידי חכמים, הערכה לגדולי התורה מכל הגוונים, הוא לימוד בפני עצמו.

חכם ישועה ביטל את עצמו לחלוטין למורנו ורבנו חכם מרדכי אליהו זצ"ל שהעריך ואהב אותו עד מאד. סיפר הרב יוסף, בנו של מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהיה בא חכם ישועה לביתו של חכם מרדכי והיו ממתיקים סוד ביחד. עיתים והיו יושבים ושותקים  ומביטים זה בזה. סוד שיח שרפי קודש.

סיפרו בניו הקדושים איך היה חכם ישועה אומר את הפיוט "לך אלי תשוקתי בערב יום הכיפורים" והיו עיניו זולגות דמעות של כיסופים לה'.

איך היה שמח אחרי קדושת כתר בחג השבועות, ואמר שהלך אחר כך ברחוב והרגיש כמו מרחף באוויר. עוצמות של דבקות בה' שאין לתאר ולשער.

כמה אהבו אותו גדולי התורה. הרב צבי יהודה נישק אותו בבית הכנסת. הרב יצחק כדורי אהב וחיבב אותו עד מאד.

לפני שהתגייס לצה"ל הלך להתייעץ עם הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, שאמר לו : "אני במקומך הייתי הולך לצבא". וגם כשהיה בצבא היה נלחם באויבי ה' בעוז ובגבורה, היה קצין בצבא הסיירת שקד ונלחם במלחמת יום הכיפורים. במלחמה נפצע והיה גופו הזך מנוקב מכדורים. 45 שנה סבל כאבים שהביאו שינה מעיניו, וקיבל הכול באהבה. באחרית ימיו אמר לבנו הקדוש: "תמצית חיי היא: וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו"!

כל עבודתו את בוראו הייתה בקדושה ובטהרה. העיד על עצמו ש"מעולם לא פגם, לא במחשבה, לא בדיבור ולא במעשה!" חכם ישועה לא יכל לסבול את צער השכינה כשיש שיקוץ על הר הבית. 

נעצר במחתרת היהודית, ישב בכלא כמעט שלוש שנים על מסירותו להרמת קרן עם ישראל.

לפני כמה חודשים, כאשר הרוחות סערו והלבבות כאבו על פתיחת בריכה מעורבת בקרית ארבע, ביקשו מבנו חביבו לספר לאביו, ואמר הבן: אבא לא מרגיש טוב. בשורה כזו עלולה להכאיב ולצער אותו והוא עלול חלילה להסתלק מן העולם מרוב צער! לאחר מכן, כשנודע לו הדבר, סיפר לבנו איך כשרצו לפני שנים רבות לפתוח בריכה עם פריצות בירושלים, יהודים מחו ומסרו נפשם ונעצרו שוב ושוב, עד שהוסרה החרפה מעיר.

פעם כשנסע באוטובוס בירושלים ראה שם ערבי ארור שהציק לבת ישראל והטריד אותה, ניגש אליו ונתן לו אגרוף בעוצמה גדולה. כבודם של ישראל. הציל הרבה בנות ישראל מידי ידי ערלים.

לאחרונה גברו יסוריו, ואמר שהוא מקבל את הייסורים באהבה כדי "לכלה פשע ולהתם חטאת מעל כל עם ישראל"

ביום שישי ערב שבת פרשת ניצבים, אמר חכם ישועה  וידוי, קרא קריאת שמע, אמר יושב בסתר, ועלתה נשמתו הטהורה השנייה. רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיקים. הלוואי ונירש מתרומיות מידותיו. זכותו יגן עלינו אמן.