קיקיון דיונה- הדרך אל העושר

הרב יצחק נריה , ה' בתשרי תשע"ט

הרב יצחק נריה
הרב יצחק נריה
צילום: יח"צ

את ספר יונה, נקרא בהפטרה של מנחה ביום הכיפורים. הרבה עוסקים באנשי נינווה ותשובתם, אני מבקש לעסוק במשל הקיקיון.

הקיקיון של יונה מצא את דרכו לאגדות  רבה בר בר חנה [ לא עם שאר האגדתות בשמו במסכת בבא בתרא] בשורות ספורות בגמרא מסכת שבת בתחילת פרק שני, וזכה להסברה מופלאה של מרן הרב זצ"ל בעין אי"ה.

יונה פרק ד 

(ו) וַיְמַ֣ן יְקֹוָֽק־אֱ֠לֹהִים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה: (ז) וַיְמַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמָּחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ: (ח) וַיְהִ֣י׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֤וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי: (ט) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת: (י) וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֔ק אַתָּ֥ה חַ֙סְתָּ֙ עַל־הַקִּ֣יקָי֔וֹן אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָמַ֥לְתָּ בּ֖וֹ וְלֹ֣א גִדַּלְתּ֑וֹ שֶׁבִּן־לַ֥יְלָה הָיָ֖ה וּבִן־לַ֥יְלָה אָבָֽד:

ובגמרא מסכת שבת דף כא עמוד א 

אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי קיקיון דיונה, ולצלוליבא דמי, ומדפשקי רבי, ועל פום חנותא מדלן יתיה, ומפרצידוהי עבדי משחא, ובענפוהי נייחן כל בריחי דמערבא.  

[תרגום אמר רבה בר בר חנה ראיתי את הקיקיון של יונה, הוא דומה לצלף, וגדל באגמי המים, מקשטים איתו את החנויות, מהגרעינים שלו עושים שמן, ובענפיו נחים החולים אשר בארץ ישראל.]

הרב מבאר שהקיקיון של יונה, הוא משל לעושר האנושי, ובעצם דברי רבה בר בר חנה, הם ההדרכה מה יעשה אדם ויזכה לעושר ומה יעשה אדם ויוכל לשמר את העושר, כדי שהקיקיון החמקמק הזה לא ייעלם בין לילה.

כלל ראשון: ידיעה ברורה שאין אדם נוגע במה שלא מיועד לו מהשמיים. ולכן מה שלפעמים מקובל בעסקים שקרים גדולים וקטנים, עיגולי פינות והסגת גבול לא יועילו. הרמז לזה הוא הצלף, זה הצמח שאיתו סימן יהושע בן נון את הגבולות בחלוקת הארץ, ללמדנו מה ששלך שלך ומה שלא גם לא יהיה ולכן חבל על המאמץ.

כלל שני: את הלהט האנושי לעושר אין הכלל הראשון מספיק כדי להשקיט. ולכן בא הכלל השני, כדי להבין אותו, נשתמש במשל, רוב העולם סבור כי באר העושר היא מעין נובע בלתי פוסק וכל מה שהוא צריך לעשות זה להטות את הזרימה לכיוון שלו. אבל אם יש לך באר אם תחבר לה משאבה אחת או עשר משאבות זה לא ישנה, הכמות שמיועדת לך מוגבלת!!! זה הסיבה שהקיקיון גדל על אגם המים ולא על נהר או מעין שופע. "שוא לכן משכימי קום מאחרי שבת" יש על האדם לעמול ולהתאמץ אבל מתוך שני הכללים הללו.

כלל שלישי: את הקיקיון אחרי שזכית בו שמים על פתח החנות, חלון הראווה הוא הדרך של בעל החנות לגרום לקונים להיכנס, הוא אינו נהנה בהכרח מהקיקיון, עליו לעמול על העיצוב והניקיון, של חלון הראווה, אבל את הקונים המראה משובב הנפש מושך פנימה. פה הרמז הוא לסכנה עצומה, רוב בני האדם רואים בעושר מטרה בפני עצמה בעוד העושר הוא אמצעי לעשות צדקה וטוב, ולכן יש כאלה המרשים לעצמם לעגל פינות לחמוס ולרמוס בדרך אל העושר. אבל לא זו הדרך אלא כפי שכותב הרב "תכונת הצדקה הראויה לגדולי העושר צריכה שתתפשט לטובת כל נקשה ומר נפש, אבל הענין היסודי שלה צריך שיהי' ממנה תוצאות לטובת כלל האומה. הצד היותר עיקרי צריך שיהי' הרמת התורה, אור האומה עם ד' אלה, וקיומה הרוחני..." פתח החנות מזכיר לעשיר שהוא צריך לתת לאחרים "המקשט את חנותו אין כוונתו כ"א כדי שיבאו לתוכה קונים ותימכר סחורתו ביותר, הרי עינו היא להרבות סחרו ואתננו, לא הקישוט העצמי.." 

כלל רביעי: פה נכנס הרב לעומק תכלית העושר, מה יעשה אדם כדי לתת לקיקיון הזמני הזה, קיום נצחי יותר איך עושים לעושר שעלול להיות חמקמק וזמני קיום נצחי? התשובה היא הגרעין של הצלף ממנו עושים שמן. השמן הוא מסמל את המאור של התורה, את עיקר העושר יש להפנות לתמיכה בתורה שהיא האורה של עם ישראל.

כלל חמישי: גם לאלו העשירים מבני עמינו אשר שוכנים בחו"ל אומר הרב לא די שתתמכו בתורה עליכם למצוא קישור לחדק את כללות האומה וזה על ידי תמיכה בחולים אשר בארץ ישראל "ובענפוהי נייחן כל בריחי דמערבא. ארץ ישראל, היא מרכז האומה גם בימי גלותינו ופיזורינו, והשרויים בה בגלות המה הסובלים יסורין ומכאובים רבים, ואותן צריך לחזק ולאמץ בתור צדקה כללית השייכה לכלל ישראל. וצריך כל איש עשיר בעם ד' לפשט ענפי צדקתו על אחינו יושבי א"י החולים והמעונים לעודדם ולחזקם, למען ירבו הישוב ותתכונן יותר ישיבת א"י."

הנה כי כן אם נחזור לנבואה של יונה, בין שלל הלקחים מיום הכיפורים מבצבץ המסר העוצמתי של הקיקיון, איך להמנע מהתולעת המכרסמת ולהגיע אל העושר, הבסיס הוא בהבנת התכלית של העושר בעולם. צדקה וחסד ובפרט בהרמת קרן התורה בארץ ישראל.