הוראות ליום הכיפורים

ההוראות הן חלק בלתי נפרד של הוראה הלכתית בעל פה ואין לדייק או להסתמך עליהן ללא הוראה אישית.

הרב מנחם בורשטיין , ז' בתשרי תשע"ט

הרב מנחם בורשטיין
הרב מנחם בורשטיין
שלומי שלמוני

א. חוות דעת מרופא והיתר הלכתי מרב -  על מנת לאכול או לשתות ביום הכיפורים – יש צורך לקבל באופן אישי הוראה על כך, מרופא מומחה.  'רופא' לעניין זה, הוא כשנותן לאישה תשובה אישית לפי מצבה הרפואי ולא כאשר מורה לכל אישה בהריון לא לצום.

עם דברי הרופא יש לפנות לרב על מנת שיפסוק, הלכה למעשה, האם וכמה לאכול ולשתות.

ב. שתייה מרובה יום קודם הצום - ביום שלפני הצום יש לשתות הרבה מעל המקובל, על מנת להזין את הגוף בנוזלים ועל ידי כך לצמצם את השתייה בצום. ניתן לשתות משקאות שונים, ואם שותים מים - ניתן להוסיף כחצי כפית סוכר לכל כוס.

ג. שהייה בסביבה מתאימה בצום - יש להימנע ממאמץ ומשהייה במקום חם בצום. אם מאמץ ההליכה לבית הכנסת יגרום לצורך גובר של שתייה - עדיף להישאר בבית, ליד מזגן או מאוורר ולוותר על התפילה עם הציבור.

ד. שתייה לשיעורים למעשה – כשהרב התיר לשתות 'לשיעורים', פירושו של דבר בכמות מועטת ובהפסק זמן בין שתייה לשתייה (העיקרון בכך הוא ששתייה מועטת כזו אינה מיישבת דעתו של אדם ולכן הוא עדיין נקרא מתענה ביום הכיפורים).

כמות – הכמות עליה אדם חייב מן התורה ביום הכיפורים הינה  'מלוא לוגמיו' משקה (באדם בינוני הוא מעט מעל 40 סמ"ק). השיעור שמותר לשתות במסגרת שתייה לשיעורים הוא מעט פחות מזה.

הלכה למעשה – יש לשער באופן אישי לפי גודל פיו של כל אדם ואדם, לכן יש למדוד את השיעור לפני הצום. לצורך כך יש למלא את כל הפה במים ולפלוט אותם לכוסית. מעט פחות מחצי מכמות זו, זו הכמות שאפשר לשתות ביום הכיפורים בהפסקות של מספר דקות, כדלהלן.

הפסק זמן - לכתחילה יש לעשות הפסקה של 9 דקות בין שתייה לשתייה. אם יש צורך בהפרשים קטנים יותר - ניתן לרדת ל-7.5 דקות, ואם יש צורך יותר, ניתן לרדת בהדרגה ל- 7 דקות, 6 דקות, 5 דקות והלאה, על פי דעת הרופא והיתר הרב.

כמובן שאם על פי הרופא  חייב  לשתות כדרכו ללא הגבלה, והרב התיר כך - יש לעשות כן. גם במקרה כזה יש להעדיף לכתחילה לעשות לפחות הפסקה מועטת (מספר שניות מועט)  בין שתייה פחות מכשיעור לשתייה פחות מכשיעור. 

ו. העדפת משקה מזין לשתייה – על מנת שלא להיזקק להגיע אף לאכילה, יש להעדיף לשתות משקאות "מזינים" (ולא מים) כגון: מיץ ענבים, חלב, מרק נוזלי, מיצים טבעיים וכדומה, אותם ניתן להכין לפני הצום. אם שותים מים יש להמתיק לפני השתייה בכפית סוכר ומעט מלח.

ז. שתייה מרה – מומלץ להכין לפני יום כיפור תה מר מאד, בעזרת תה קמומיל (נקרא גם 'בבונג' או 'רומיאנקי'. יש להניח 2 שקיות תה כפולות בכוס מים, ולהשהותן בה עד שהמים יספגו היטב את הטעם) – למקרה בו הרב ינחה לשתות שתייה מרה.

הסבר - ישנם מקרים בהם לא ברור אם ישנו צורך בכמות גדולה של נוזלים בבת אחת   (כגון אישה שמסופקת אם התחילו לה צירי לידה). לצורך מקרים כאלה, כדאי להכין לפני יום הכיפורים שתייה מרה כנ"ל. ניתן להציע דרך זו גם לאנשים מבוגרים הזקוקים לשתייה, אך אינם מוכנים לצאת פעם בכמה דקות מבית הכנסת כדי לשתות פחות מכשיעור. החיסרון בשיטה זו הוא שזו שתייה שאינה  מזינה. 

ח. אכילה לשיעורים – כאשר הרופא אומר שלא מספיק לשתות, אלא יש צורך אף באכילה, והרב התיר כן הלכה למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מ'כותבת הגסה' (שהוא השיעור שנאסר באכילה ביום הכיפורים).

למעשה, השיעור המותר באכילה הוא מעט פחות מ- 30 סמ"ק. אם אין זה מספיק – ניתן להוסיף עד 38 סמ"ק. הכול לפי הרופא והרב.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה, אך אין הם מצטרפים לשתייה ומותר באותו זמן גם לאכול וגם לשתות (העיקר להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה).

ט. ברכה ראשונה ואחרונה באכילה ובשתייה לשיעורים - לפני האכילה או השתייה - בוודאי יש לברך ברכה ראשונה.

מברכים ברכה ראשונה שוב, רק אם היה 'היסח הדעת'  בין אכילה לאכילה (דהיינו שהחליט שלא לאכול/לשתות יותר), או אם עברו 72 דקות מהאכילה הקודמת, וכן אם יצא מהבית וכד' ושינה מקומו. גם שינה נחשבת ל'היסח הדעת'.

ברכה אחרונה – אין לברך, מספק.

על שתייה מרה – כדלעיל אות ז' – אין מברכים לא לפניה ולא לאחריה.

י. עשיית קידוש – גם חולה וכד' האוכל או שותה ביום הכיפורים – אינו עושה קידוש כלל.

יא. אכילת לחם – האוכל לחם ביום הכיפורים - נוטל ידיו כרגיל. אם אוכל 'לשיעורים' – אינו מברך 'על נטילת ידיים'. אך אם נצרך לאכול יותר מכביצה ברציפות (כ58 סמ"ק) – יברך על נטילתו. 

בברכת המוציא אין צריך לחם משנה.

כאשר מברך ברכת המזון, אומר 'יעלה ויבוא' ומזכיר 'ביום הכיפורים הזה'. אם שכח – אינו חוזר.

 דוגמאות למקרים שונים:    מצבים בהם נשים בדרך כלל יכולות לצום כרגיל:  הריון טבעי תקין, מינקת-כשאין חשש למיעוט חלב, לאחר הזרעה מלאכותית, בתהליך הפריה חוץ גופית-לפני השאיבה, הריון מרובה עוברים-במהלך השליש הראשון.

מצבים בהם - פעמים רבות - יזדקקו לפחות לשתייה 'לשיעורין':   הריון לאחר הפלות, מינקת-כשיש חשש למיעוט חלב, לאחר הפריה חוץ גופית-אחרי ההחזרה ועד ראיית דופק, הקאות, המוגלובין נמוך (פחות מ-10) במהלך הריון, סחרחורות קשות, ברזל נמוך, לחץ דם גבוה, מפלת-סמוך להפלה, סוכרת הריון, צירים מוקדמים בהריון, הריון מרובה עוברים-לאחר שליש ראשון.

נשים שלא צמות:  יולדת (וכן מפלת שהפילה לאחר שבוע 18) -  תוך 72 שעות מהלידה, וכן אישה בחודש תשיעי שיש לה צירים סדירים.

לקראת צום יום הכיפורים מעמיד מכון פוע"ה לרשות הפונים מוקד טלפוני לשאלות הלכתיות – רפואיות הנוגעות לתחומי המכון- פוריות, הריון ולידה, צום למעוברות, מניקות ועוד.
המענה במוקד הטלפוני יינתן על ידי רבני המכון במספר טלפון 02-6515050
המוקד יפעל בימים ראשון ושני, ז'- ח' תשרי,
בין השעות- 10:00- 16:30.
ביום שלישי, ט' תשרי – ערב יום כיפור,
בין השעות 12:30- 09:00.