חזון הצמחונות והשלום. גרסת ארה"ב

אסף פאסי , י"ט בתשרי תשע"ט

אסף פאסי
אסף פאסי
עצמי

השימוע הנעשה לשופט קוואנו בארה"ב אמור להיות לכאורה הדוגמא העליונה לפעולתן של טחנות הצדק - לאט אבל בטוח.

פגיעתו של נער חזק באישה החלשה בתחילת שנות השמונים לא זכתה להתייחסות במשך כארבעה עשורים - אך כעת משפט "הצדק", לכאורה, משפיע על דמותה של האומה האמריקאית כולה.

הכל לכאורה, כיון שמצד האמת עצם קיומו של המשפט הזה מטריד מאוד.

הטרדה מינית שבוצעה לפני 36 שנים בהיות המטריד קטין ובזמן שכל המעורבים בפרשה זו היו בגילופין שצצה לה פתאום בעת מינוי היא לא דבר חדש, אבל יש כאן קווים חדשים שנחצים. לפני שכל בעלי ובעלות המוסר יקפצו אני כותב כאן באופן חד משמעי- מי שנוהג שלא כחוק מקומו בכלא. מי שמטריד או אונס יש למצות מולו את הדין.

אני עוסק בעניין לא מצד האישיות של השופט או המתלוננת אלא מצד הרצונות הפוליטיים החבויים בו. בתרבות הפייק הגלובלית בה אחד הנשיאים האהודים בכל הזמנים הוא האנס ביל קלינטון, בעולם בו "משחקי הכס", סדרה ירודה המציגה אונס וברוטליות היא הסדרה המצליחה ביותר בכל הזמנים, בעולם בו המתירנות המינית היא דגלה של המאה ה-21 וכל מי שמתנגד לה הוא שמרן ו"מדית" - המצפן המדומה הזה לא קונה אותי.

יש מסגרת שדרכה החברה המערבית מסתכלת היום על העולם. היא מולבשת לנו על העיניים בכוח, בכפייה ובדורסנות. קוראים למסגרת הזו "החופש המוחלט" והיא שמנהיגה היום את העולם החופשי.

ב-2018 אין לנו כחברה בינלאומית את היכולת לבחון ולהתבונן בלי הפילטרים של "החופש המוחלט".

גם זה לכאורה מעיד על ההתקדמות לחברה תקינה. מה לנו גבוה מחופש מוחלט? מהיכולת להיות חופשי מהחטא, מצוי בעולם מוסרי גבוה.

מציאותית מדובר במשהו הפוך לחלוטין. ההתקדמות של העולם נמדדת בפורקן יצרים מוחלט כשהוא "לא פוגע". ככל שהחופש המוחלט הוא הגרף להתקדמות של העולם ככה התרבות יוצרת תחליפים "דמיוניים" ונותנת לדימיון להשתולל היכן שאסור לכאורה לאמת החדשה לעשות כן. 

בפועל, חופש מוחלט לעולם יפגע באדם אחר. לעולם ימחץ את הצלם שבדמות היחיד ובסופו של דבר יהרוס ויקעקע את החברה כולה. פורקן היצרים מנותב למקומות שמשעבדים את הנפש ומשאירים את אנשי השקר בעמדת כוח ושררה. הם הכח העליון, הם השופטים העליונים, אנשי ה"רוח החילוניים" קובעים מחדש את מוסריותו של העולם. הם יוציאו מחלות נפש מספר הרפואות ויכניסו במקומם מושגים חדשים. יקעקעו דמוקרטיות ויבטלו צלם אנוש מכל מי שאיננו כמותם.

הרב קוק מדגים את עיוות המוסר ב - "חזון הצמחונות והשלום": באחד הקטעים הוא מביא כדוגמא אדם שפונה לעשות צדק במקום רחוק - כשבביתו שלו יש איבת גזעים, מריבת משפחות, שנאת עמים ושלטון רשעה ושקר. "כמה מגוחך הדבר עם כל עוד טומאתו בו, יפשוט טלפיו ויפנה לו לדרך הצדקה הרחוקה" 

עוד הוא מביא כדוגמא את אנשי החסד שמוציאים את פורקנם בסיוע לבעלי חיים- דבר מבורך בפני עצמו, אך בעולם עם מוסר מעוות זה נעשה מול בעלי החיים במקום מול בני האדם. הרב מסביר שהרצון להיטיב, המצוי אצל בני האדם, עלול למצוא את הנתיב שלו בבעלי החיים במקום בבני האדם. דבר שאכן קרה אצל הגרועים שברוצחים- הנאצים ימ"ש שנטו חסד ורחמים לחיות, והפכו לחיות טרף בעצמם.

משפטו של השופט קוואנו בארה"ב הוא אבן דרך לאלה החפצים בעולם מסואב. עולם שבסופו אולי נבין בדרך הקשה מדוע דרך התורה, הרואה לטווח ארוך, המחשבת את הצרכים והיכולות של בני האדם, הדואגת למוסר אמיתי ועמוק הן בחדרי חדרים והן בציבור היא הדרך הנכונה להנהגה.

ההמון מבין את הדבר הזה, הדבר ניכר וחד משמעי בבחירות הפוליטיות בארץ ובעולם ואמונה המתרחבת בעולם כולו. אך אנשי  הנהגת "הרוח" שבו, ההנהגה ה"רוחנית" החילונית, ימשיכו להשתמש בשופרות הניתנים להם בארץ ובעולם ולהשמיע את עמדתם הגוססת כל עוד יוכלו.

עלינו לעשות ככל האפשר לשאוף לחברה תקינה ונקייה. לנקות מתוכנו את הגורמים להטרדות ולרוע ולבוא חשבון עם המטרידים והרעים. עמדה זו צריכה להיות חד משמעית בכל חלקי החברה. הן מול כאלה ה"מקובלים" בחברה, והן מול כאלה שלא- יהיו במאים, שחקנים, רבנים, ראשי מדינות שופטים או אנשים פשוטים.

עמדה זו צריכה לבוא יחד עם עמידה מול המטרידים ומול הגורמים להטרדה. להילחם במטרידי הנשים בפועל ובאלה העושים זאת דרך החפצתן בפרסומים שונים, בפורומים שונים ברשתות בברים ובכלל המקומות והחלקים בחברה.

מול הקולות האלה אנחנו צריכים לעמוד זקופים ואיתנים. ברמה האישית, המפלגתית, הארצית והבינלאומית. להשמיע קול אחר של צדק ושלום. לשאוף באמת לטוב מוחלט. לא להתבייש בדרכה של תורה.

ללמוד מהתורה ומהמוסר היהודי את דרכי החמלה הצמחונות והשלום.