ונח מצא חן בעיני ה'

הרב יוסי יזדי , ב' בחשון תשע"ט

יוסי יזדי
יוסי יזדי
צילום: עצמי

מצינו שחז"ל (תיקוני זוהר כא') אמרו על נח שהוא בחינת שבת, ובעל ספר ה'לקח והלבוב' מביא את ההקבלה הזו ללמדנו דרך וחיזוק בעבודת ה'.

על נח נאמר "ונח מצא חן בעיני ה' " ועל שבת כתוב בספר יצירה שהקב"ה "המליך אות ת' בחן".

מובא מצדיקים שכשם שנוח ניצל משטף המים הזדונים על ידי התיבה, כך התיבה שעל ידה יכולים אנו להינצל בדורנו ממבול הכפירה והשקר היא השבת.

האדם צריך לקדש ולרומם את השבת, להבין ששבת היא חבל ההצלה והעוגן מכל האתגרים והניסיונות שהוא פוגש במשך השבוע.

שבת קודש נותנת לאיש הישראלי את הכוח והיכולת להתגבר על מה שצריך להתגבר, להמליך את הקב"ה על עצמו בכל רגע ורגע, ולעבוד אותו יתברך בכל מקום וזמן.

וכך זוכה היהודי למציאת חן בעיני אביו שבשמיים, להיות בתוך התיבה ושלא יפגע מהשטף מים רבים.

האר"י ז"ל כותב ש'מבול' לשון 'בלבול', לצערנו אנו עדים לשטף הדעות הזרות והנפסדות שנשמעים בכלים מכלים שונים. רוח הבלבול והטשטוש בין אמת לשקר, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, מנשבת בחוזקה, ויש סכנה שהאדם יטבע וישתקע בדמיונות שווא ויאבד את עולמו הנצחי.

העצה היא, שהאדם יכנס כולו לתוך התיבה שהיא השבת, יראה לנצל יום קדוש זה למנוחת הנפש וליישוב הדעת.

סגולת השבת תושפע עליו בשמירת מצוות היום מתוך תחושת קשר וחבור של אהבת ויראת ה', וכך זוכה הוא להמשיך משבת הצלה והגנה מהיצר הרע לימים הבאים. 

ועל ימות השבוע נאמר 'בא אל התיבה'- שלך, שאתה בנית בשבת קודש, תזכור מאורה של השבת, וכך תוכל להמשיך עליך חיות והתחדשות, להיות מחובר ומקושר לסם החיים.

בימות השבוע יש את הסכנה שהאדם ייפול לתוך מבול הכפירה וישקע בתוך תאוות עולם הזה, לכן עליו לזכור את אורה וקדושתה של השבת. להמשיך על עצמו את הזיכרון לאיזה אידיאל אלוקי אני באמת שייך ולאיזו מטרה אני חי.

מהי משמעות החן?

הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל בספרו 'מי מרום על התפילה' מחלק בין יופי לחן- יופי הוא יופי חיצוני, וחן הוא יופי פנימי.

בשבת קודש מתגלה הפאר וההידור של הבריאה שהם עם ישראל, כפי שמובא בחז"ל 'בראשית ברא' "בשביל ישראל שנקראו ראשית" (ויקרא רבה לו, ד). 

מיוחדים אנו בהבנתנו שיש תכלית עמוקה לבריאה גם בעיסוקים הגשמיים, מתבוננים אנו איך בכל דבר יש כוונה פנימית ונסתרת שדרכה אנחנו יכולים לעבוד את ה' יתברך ולעשות רצונו. 

וזוהי הנשיאות חן שיש לנו ואין לאומות העולם, מפני שאומות העולם או שמתנזרים לגמרי מהגשמיות, או להפך, שכל ראשם רודף אחר חיצוניות הנאות עולם הזה.

רק אנחנו עם ישראל יש לנו את הכישרון לאזן ולחבר בין גשמיות לרוחניות, וזוהי תפארתנו מעל שאר בני העולם- לעבוד את הקב"ה בכל דבר ודבר "בכל דרכיך דעהו".

על שבת אמרו חז"ל (תנא דבי אליהו רבה) "שיעשה כולו תורה", ויש לפרש שאין הכוונה שילמד תורה כל השבת, אלא שזה הכוח של שבת קודש, שבשבת יכול האדם לקדש גם את המעשים הגשמיים, שכל מעשיו יהיו בבחינת תורה.

ולכן בשבת קודש אנו מתענגים בתענוגים ומרבים במאכל ומשתה כי הכל מתרומם ומתעלה לדרגה גבוהה של קדושה 'שהכל ברא לכבודו'.