זקוקים לתקומה

בדיוק כפי שהבית היהודי אמור להיות הנשמה עבור מדינת ישראל, אני סבור שתורת ישראל בהופעתה האמונית, היא הנשמה עבור הבית היהודי.

מרדכי קרפל , ז' בחשון תשע"ט

דעות מוטי קרפל
מוטי קרפל
צילום: עצמי

אני ממש מצטער שלא יצא לי להשתתף בסקר הזה, שבו מישהו התחכם ושאל את השאלה המופיעה כאן למטה, לגבי האיחוד הלאומי-תקומה וחה"כ בצלאל סמוטריץ'.

כי לו הייתי אני נשאל את השאלה הזו, הייתי מסמן כתשובה את האפשרות השישית, זו שעורך הסקר (קישור בתגובות) אפילו לא העלה על דעתו: לא הייתי בוחר בבית היהודי כלל.

כי כל גוף זקוק לנשמה, ובדיוק כפי שאני מאמין שהבית היהודי אמור להיות הנשמה עבור מדינת ישראל, אני סבור שתורת ישראל בהופעתה האמונית, היא הנשמה עבור הבית היהודי. וכרגע סיעת תקומה ובצלאל סמוטריץ הם מיצגיה המובהקים.

אז נכון שלפעמים הגוף לא מודע לכך שהנשמה היא שמחייה אותו, ונכון שתמיד ישנו פער בין הגוף והנשמה, אבל עם הפער הזה וחוסר השלמות הזה, כולנו חייבים לדעת לחיות בעולם הזה. הבית היהודי עדיין רחוק מלבטא את העמדה האמונית הבהירה והשלמה, כפי שהיה צריך להיות, וכפי שאני מצפה ממנו, אבל אפשר לחיות עם זה, כל עוד ישנה תקווה שהפער הזה ילך ויצטמצם בעתיד. האויב של הטוב הוא הטוב מאד כידוע.

אבל אם הגוף מחליט לזרוק את הנשמה, לא יצא ממנו שום דבר לעולם. הוא דומה לתרנגולת שחוטה, שמסוגלת מכוח האינרציה והאינסטינקטים לעשות עוד כמה צעדים גם בלי הראש, אבל לא הרבה יותר מעבר לזה.

הבית היהודי זקוק לתקומה הרבה יותר מאשר תקומה זקוקה לבית היהודי. לא רק פוליטית אלא בעיקר אידאולוגית. כי זה יפה מאוד להיות עם הפנים לציבור הרחב, אפילו חיוני, אבל צריכים להיות גב, עמוד שדרה ותוכן תורני ואמוני רציני מאחורי הפנים הנחמדות הללו. אחרת החיוך שעליהן יקפא.