השמעני את קולך

הרב יוסי יזדי , ל' בחשון תשע"ט

יוסי יזדי
יוסי יזדי
צילום: עצמי

בפרשתנו נאמר "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", ומובא בספר 'הלקח והלבוב' שפסוק זה עולה בגימטריא 'יום השביעי'. מרמז על יום השבת שהוא מיוחד לקול של תורה ותפילה.

בימים אלו אנו נכנסים לחודש כסלו, ובספר יצירה מובא "המליך אות ס' וצר בו חודש כסלו". וכותב המדרש (אותיות דרבי עקיבא) שמהות האות ס' נובעת מהפסוק "סומך ה' לכל הנופלים".

ס' היא האות היחידה שמסובבת ומקיפה, ללמדנו שהקב"ה מסובב ומקיף את האדם בכל מקום ומצב שהוא- "אם אסק שמיים שם אתה והציעה שאול הנך".

הקב"ה תמיד נמצא עם יהודי, ה' יתברך לעולם לא עוזב אף אחד, כפי שנאמר "השוכן איתם בתוך טומאתם". האמונה בה' היא אור שמאירה את כל המחשכים.

מהי העצה שאדם יוכל להתחבר לבוראו מחדש ולצאת מכל המשברים והנפילות? 'הקל קול יעקב'! לא להתייאש מהצעקה לעולם, כפי שכותב רבנו נחמן מברסלב זיע"א "העיקר הוא 'מבטן שאול שוועתי' ובוודאי יזכה להמשך הפסוק- 'שמעת קולי'".

על האדם להאמין בעצמו שעל ידי כל דיבור ודיבור של תורה ותפילה, ועל ידי קולות של געגוע והשתוקקות לה', מקדם הוא את יום ישועתו, ובוודאי סוף כל סוף יכנס לבטח לשערי הקדושה.

מוסיף בעל ספר 'הלקח והלבוב': "הקל קול יעקב" שווה לגימטריא של "סומך הוי-ה לכל הנופלים". כי אין עצה בעולם שיכולה לסמוך את האדם ולהרים אותו מטיט היון (קליפת מלכות יון) כמו תורה ותפילה, ואפילו מעט דמעט פועל את העבודה לטוב.

כל דיבור שמבטא רצון וגעגוע לה' יתברך בוודאי עושה פעולתו לטובה בעולם הזה ובעולם הבא, כפי שכותב הראי"ה קוק זצ"ל "אי אפשר כלל בלא תפלה וצעקה להוציא את אור הנשמה אל הפועל הגמור".

יהודי צריך להמשיך על עצמו בימי המעשה את העצה של הדיבור. להוציא בשפתיו את רצונותיו, כיסופיו, וגעגועיו להידבק באביו שבשמיים ולקיים "נפשי יצא בדברו".

בימות השבוע האדם עלול ליפול לשכחה, לשכוח מהתכלית עבור מה בא לעולם ומה הוא עושה פה, והעצה היא להמשיך על עצמו קדושת שבת- "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו".

כי על ידי הדיבור האדם מזכיר לעצמו את מעלתו הרמה, להזכיר לעצמי את קדושתי הנצחית, לזכור שיש בי נקודה טובה שאינה נפגמת אף פעם.

לזכור שכל דיבור בתורה הקדושה מדביקה אותי באין סוף ברוך הוא, ושיש בכוחה להחזיר לאדם את הצלם אלוקים שאבדה לו, 'כי יש בתורה כוח עליון להשיב נפש' (לשון האור החיים הקדוש).

לצערנו אנו רואים בחוש שמתקיים 'הידיים ידי עשו' וכבר אמרו חכמנו הקדושים "כשהקל קול יעקב אין הידיים ידי עשו". נקודת החוזק של עם ישראל היא התפילה כנאמר במדרש "אל תראי תולעת יעקב, מה תולעת כוחה בפיה, כך ישראל כוחם בפה".

הקב"ה מצפה לשמוע את קולם של בניו אהוביו, כלשון הפסוק בשיר השירים "השמיעני את קולך כי קולך ערב". רבנו הקדוש אומר שכל עת שיהודי בא לפניו יתברך ומפרש שיחתו, הקב"ה מבטל את 'ידי עשו' וממתיק גזרות מעם ישראל.

ומוסיף רבנו בליקוטי מוהר"ן כי כוחו של עשו נובע ממה שכתוב "וישא קלו ויבך". כל עניין הגלות הוא מכוח הבכי והדמעות של עשו, שעשו הגביה את קולו ועשה רעש גדול לבטל קולו של יעקב.

וממילא מובן שכדי לבטל את קולו של עשו הרשע, בני ישראל צריכים להגביר את 'הקל קול יעקב', שיהיה קולם עולה מבתי כנסיות ובתי מדרשות, כי כוח הדיבור של תורה ותפילה מבטל קולו של עשו. ומביא בעל 'הלקח והלבוב' רמז נפלא לדבר- 'וישא קלו' הוא אותה הגימטריה של 'הקל קול יעקב'.

סגולת שבת מאירה על היהודי את היכולת של דיבור- 'ודבר דבר'. צריכים אנו לחזק את הלימוד בלילי שבתות, שבת בבוקר ושבת אחר הצהריים, הן באמירת תהילים הן בשיעורי תורה.

כי זה עבודת יום השביעי שיתגבר בו 'הקל קול יעקב', כדי שלא יהיה ל'ידיים ידי עשו' אחיזה וקיום במשך השבוע, שהוא זמן מלאכה ועבודת כפיים. אלא הכול יהיה בקדושה ובטהרה, שגם שמתעסק בענייני חולין שפתותיו יהיו ממלמלות דיבורי תורה ותפילה.

יהי רצון שנזכה על ידי כך לקבל פני משיח צדקנו, שמובא מצדיקים שמשיח אותיות מֵשִׁיחַ- לשון שיחה, ומשיח יכבוש את כל העולם בלי יריה אחת, רק ילמד אותנו את אומנות התפילה "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'".