ככה בונים את הארץ?!

הרב משה כהן , ג' בכסלו תשע"ט

הרב משה כהן
הרב משה כהן
צילום: עצמי

יצחק אבינו הינו הסמל להתיישבות בארץ בעצם היותו עובד אדמה שלא כשאר האבות ואעפ"כ דרך התנהלותו מול עבדי אבימלך מבטאת נרפסות שאינה ראויה לחלוצי ההתישבות, לא כן?!

הגמרא בפסחים פח ע"א מקטלגת את האבות לפי האופן בו הם כינו את הר המוריה שאליו הגיעו לשם תפילה:"לא כאברהם שכתוב בו הר, שנאמר אשר יאמר היום בהר ה' יראה, ולא כיצחק שכתוב בו שדה, שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה. אלא כיעקב שקראו בית, שנאמר ויקרא את שם המקום ההוא בית אל".

המפרשים נחלקו מה פשר הכינוי שדבק בו כל אחד מן האבות וחלקם בארו שמדובר על שלושה בתי מקדש וכד'. אולם נדמה כי מדובר בשלוש דרכים בעבודת ה' שכל אחד מהאבות מרים על נס ערך  משמעותי יתר על האחרים. אברהם הינו סמל האמונה וקירוב לה' ועל כן הוא משתמש בסמל ההר שנראה למרחוק ומייצר אופק אמוני ומעשי. יצחק הינו האב היחיד שהוא חקלאי ולא רועה צאן והוא אשר זורע בארץ ואינו יוצא ממנה לחו"ל וממילא הוא נציג הערך של ארץ ישראל. ואילו יעקב המסובל בנשים וילדים הוא המלמד אותנו כיצד מתנהלת משפחה בישראל וכיצד מחנכים את הבנים ולכן הסמל שנבחר לו הוא הבית או במילים אחרות המשפחה הישראלית.

כשנבוא להתבונן במעשיו של יצחק אבינו שהפרשה היא הפרשה היחידה העוסקת בדמותו באופן מרכזי נגלה שדווקא בתחום של ההתיישבות בארץ ישראל אנו מגלים אוזלת יד מוחלטת. יצחק חופר בארות פעם אחר פעם ובכל פעם הפלישתים באים ורבים עם נעריו ובמקום להיאבק הוא נכנע והולך למקום אחר עד שלבסוף הוא מגיע למנוחה והנחלה. גם אז רואים הפלישתים את הצלחתו ומבקשים ליטול בה חלק מתוך טענה שקרית וצינית להפליא "לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב", נשמע מוכר?  

איזה מסר ניתן לקבל מהתנהלותו זו של יצחק אבינו? האם כך יש לקנות את ארץ ישראל- בהורדת ראש ובנמיכות קומה כלפי מבקשי נחלתנו, האם כך נשיג את מבוקשנו שנפרה ונרבה בארץ? יתירה מזאת, הנצי"ב בהעמק דבר מבאר שהמסר הוא עבור יושבי הגלות שגם כאשר מגרשים אותם ממקומם דבר טוב יצא מזה. אולם אם אכן יצחק הוא הסמל של קנין ארץ ישראל ולא של החיים בגלות כיצד ניתן לתת פשר לכך? במיוחד לפי ביאור הרמב"ן שכתב שכל הפרשה הזו אינה כבוד גדול ליצחק ולכן הלך לדרש כי זהו רמז לבנין וחורבן המקדשות.

דומה שהמסר העולה ממעשי יצחק בכיבוש הארץ הוא שגם אם יש התנגדות מסביב מבית ומחוץ יצחק לא מפסיק לנסות עד שהוא מצליח לבסוף וכל זה מתוך אמונה בהבטחה האלוקית שנתן לו ולזרעו את הארץ. האברבנאל טוען שפרשיה זו היא דווקא כבודו של יצחק ששב לבאר שבע המקום בו נתגלה אליו ה' ואל אביו. שם ה' מבטיח לו בשנית את הארץ ומחזק אותו לבל תיפול רוחו ולא יפחד מאויביו כי ה' איתו וארץ ישראל נקנית ביסורין (ברכות הע"א) ובעז"ה עוד יגיע זמן רחובות ונאמר כולנו "כי הרחיב לנו ה' ופרינו בארץ".