הפתרון העמוק לטרור - תיקון חטא הסגרת הארץ לאויב

הרב יאיר וייץ , ו' בכסלו תשע"ט

הרב יאיר וייץ
הרב יאיר וייץ
צילום: עצמי

מעת לעת, בעיקר בעיצומה של מתקפת טרור רצחנית כמו זו שהיינו עדים לה עד אמש, עולה הקריאה לכבוש מחדש את רצועת עזה, ולמעשה לחזור למצב בו היינו טרם הגירוש מגוש קטיף, כאשר צה"ל שלט על רצועת עזה, והיישובים היהודיים ביתרו אותה והפרידו בין רפיח, חאן יונס, דיר אל בלח והעיר עזה עצמה.

מאמר ברוח זו פרסם אתמול איתמר סג"ל בערוץ 7, ובו נימק בטוב טעם את התובנה שבסופו של יום, לא יהיה מנוס מלכבוש את רצועת עזה ולהשיב את השליטה הצבאית שם. רק כך נוכל להבטיח שקט ארוך טווח לתושבי הדרום.

אולם ישנו רובד נוסף, חשוב לא פחות, שבמהלך השנים היטשטש מהשיח, והוא הרובד הערכי, ה'מצוותי'.

כמו בתחומים רבים בחיינו, גם בתחום הביטחוני מצוות יישוב ארץ ישראל תואמת להפליא את השיקולים הריאליים העומדים לנגד עיניו של כל מי שמעוניין להסתכל על המציאות נכוחה.

התורה מסרה לנו הוראות ברורות ביותר כיצד עלינו לנהוג ביחס לארץ הטובה שזכינו לקבל מאת ה', וביחס לגויים הגרים בה, ואף דאגה ליידע אותנו מה תהיינה התוצאות במידה ולא נצמד להוראות אלו:

"וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ... וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם" (במדבר לג, נג-נו).  

אכן, למרבה הצער עם ישראל לא קיימו את המצווה והשאירו כאן ערים רבות של נכרים. בסופו של דבר, לאחר תהליך הסתאבות ארוך שנים בו חיקו את תועבות הגויים הללו בכל התחומים: עבודה זרה, עריות, שחיתות ושאר מרעין בישין; החלו גויי הארץ והסביבה, ובראשם הפלשתים, להצר לישראל בשוד, ביזה, שבי והרג, כפי שהזהירה התורה. כעבור כמה מאות שנים בהן לא חל שיפור במצב הרוחני על אף התרעות הנביאים, התקיימה האזהרה במלואה: 'כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם' - בתהליך של כמאה וחמישים שנה, הקיאה הארץ את עם ישראל כולו לגלות, שממנה רובו הגדול של עמנו לא שב עד היום.

לפני קרוב לשלוש עשרה וחצי שנים, הסגירה ממשלת ישראל את נחלת אבותינו - חבל קטיף שנכלל בנחלת יהודה, לידי ממשיכיהם של הפלשתים, אלו המכנים עצמם 'פלשתינים'. מלבד הבגידה וכפיות הטובה הנוראה כלפי ה' אלוהינו, שנתן לנו ארץ טובה ומשגשגת, ואנו מרצוננו וויתרנו עליה, ומלבד המעבר החמור על האיסור לתת לאויבנו חנייה באדמת הארץ, נוסף כאן גם עוון חמור נוסף של חילול השם, כאשר יהודים מגורשים מביתם לקול מצהלות אויבנו מבקשי נפשנו, השמחים בניצחונם.

אם על הימנעות מהורשת הגוים מהארץ הזהירה התורה:  וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ, הרי שעל מסירת חלקים מהארץ לאויבים התובעים אותה מידינו - על אחת כמה וכמה.

כידוע, העונש לא אחר לבוא. לא עברה שנה מאז הגירוש, וכבר ארגון החמאס הארור עלה לשלטון בעזה. עברו עוד כחודשיים, בהם באין מפריע הספיקו אנשי הארגון להבריח נשק תלול מסלול ארוך טווח, וכבר החל הירי הראשון על ישראל. השאר כבר היסטוריה.

למרבה הצער מאז הגירוש מגוש קטיף, ועל אף ההתפכחות, האיטית משהו, בקרב רבים מתומכי 'תוכנית ההתנתקות', ממשלת ישראל עדיין אינה מעוניינת לתקן את החטא הנורא כלפי ה', כלפי הארץ וכלפי המתיישבים שבמסירות הגנו בגופם על דרום הארץ. ולדאבון הלב, כבר עשר שנים אנו עדים לתופעה מדאיגה בה עבירה גוררת עבירה, והחטא הופך להיות העונש עצמו:

אי הנכונות לתקן את החטא, גוררת עיוות מוסרי חמור בו חיי אזרחי האויב חשובים מחיי אזרחנו וחיילנו, בניגוד לקביעת התורה שהקם להורגך השכם להורגו, גם אם בלית ברירה ישנו אילוץ לסכן ספק חפים מפשע בצד השני כאשר האויבים מתחבאים ביניהם. העונש על העיוות המוסרי החמור הזה הוא הגברת המוטיבציה של האויב להכות בעם ישראל, ביודעו שעַם זה נוהג לרחם על עמו של האויב האכזר במקום על בני עמו שלו, וממילא חששו של מחבל כזה או אחר המוגן היטב במגן אנושי מבוצר (קרי: ילדים) - שואף לאפס.

אי הנכונות לתקן את החטא גוררת עיוות חמור נוסף, לפיו יש להימנע משפיכות דמים עד כמה שניתן, גם אם זה אומר שיורים טילי הרתעה על בית מחבל כדי שיוכל להימלט, במקום לפוצץ את הבית על יושביו! הלא שום מדינה ריבונית שמכבדת את עצמה לא תעשה כזה מעשה נפשע כלפי אזרחיה - שחיקת יכולת ההרתעה שלה עד עפר!

כל זאת, ועיוותים קשים נוספים שהלב כואב מלפרטם, קרו וקורים כתוצאה מההתנגדות לתקן את החטא שעומד בבסיס כל הצרות - החרבת ישובים פורחים בארץ ישראל, והסגרת האדמה הקדושה שעליה הם ישבו לאויבים התובעים בעלות על ארצנו, תוך חילול השם נורא.

לאור זאת, המסקנה המתבקשת הינה שהפתרון העמוק למצב זה הוא תשובה גדולה על החטא: תחת הסגרת רצועת עזה לשלטון האויב - כיבוש מחודש של רצועת עזה כולה, מיטוט שלטון החמאס, והשבת ריבונותנו לכל אורך הרצועה. ותחת החרבת חבל ארץ פורח - הקמתם המחודשת של כל 21 יישובי חבל עזה, והקמת עוד כהנה וכהנה יישובים לרוב.

כאשר מדינת ישראל לא תותיר בארץ אויבים, הערבים שיסכימו לחיות תחת ריבונותה, ורבים הם מאד, יקבלו תנאים טובים יותר מכל מדינה מוסלמית כלשהי, כך שלא תהיה להם סיבה להתנגד לריבונותנו אלא אדרבה, הם ישמחו בה ויחפצו לסייע לשגשוגה, מתוך כך נזכה להתקיימות הנבואה (ישעיהו סא, ד-ו): "וּבָנוּ חָרְבוֹת עוֹלָם, שֹׁמְמוֹת רִאשֹׁנִים יְקוֹמֵמוּ, וְחִדְּשׁוּ עָרֵי חֹרֶב שֹׁמְמוֹת דּוֹר וָדוֹר: וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם: וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ מְשָׁרְתֵי אֱלֹוהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם".