לראות ולהראות

הרב יעקב הלוי פילבר , י"א בכסלו תשע"ט

הרב יעקב הלוי פילבר
הרב יעקב הלוי פילבר
צילום: ערוץ 7

מפעם לפעם אנו שומעים על צעיר או צעירה שגדלו אפילו בבית שההורים הם מחנכי הדור, המשמשים דוגמא ומופת, והתחנכו במיטב מוסדות החינוך, ולבסוף הם פורקים עול או סוטים מדרך ההורים. והמקרה מעורר תהייה ותמיהה.

איך באה עלינו הרעה הזאת? איך צעירים שהבית, מוסדות החינוך, חברת הילדים וכל שאר המרכיבים החינוכיים שלהם עמדו על הגובה, ואעפ"כ התוצאה הסופית היא כשל חינוכי? והנה התורה באה ומלמדת אותנו שאין פוליסת ביטוח לחינוכו של האדם, מי לנו גדול מאבינו אברהם, שהיה המחנך של העולם כולו, שהכתוב מעיד עליו: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות משפט וצדקה" [בראשית יח יט]

ולא רק את ביתו חינך אברהם אלא כל מקום שהיה בא היה קורא בשם ה', וכעדותו של הרמב"ם: ". . . וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו, עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם, ושתל בלבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים והודיע ליצחק". [הל' ע"ז פ"א] - ולמרות ההצלחה החינוכית הזו לא הצליח אברהם בחינוך בני ביתו, לא בישמעאל בנו ולא בלוט בן אחיו שגדל בביתו.

איך צריך לראות את מעשה דינה, שהיה בו תקלה אשר גרמה ליעקב עגמת נפש, האם לראות בו גם כישלון של בית יעקב או רק פשיעה של שכם בן חמור? לכאורה יעקב שמר על דינה מכל משמר, כמו שמסופר במדרש [ב"ר עו]: "ויקח את . . . אחד עשר ילדיו" - ודינה היכן היא? נתנה בתיבה ונעל בפניה, אמר: הרשע הזה [עשו] עינו רמה היא, שלא יתלה עיניו ויראה אותה ויקח אותה ממני". כמו כן מובא בפרקי דר"א [פ' לח]: "שהייתה בתו של יעקב יושבת אהלים ולא היתה יוצאת החוצה".

ואם כל כך שמר יעקב על בתו דינה איך קרה שהיא נלכדה ברשתו של שכם בן חמור? בפשטות אפשר לומר שכל כובד האשמה מוטל על כתפו של שכם, שהיה רשע שאינו שולט ביצרו, ודינה היתה קרבן חף מפשע של תאוותיו.

אבל בפרקי דר"א [שם] מובא: "כשבא יעקב לביתו בארץ אחוזתו שבארץ כנען, נשכו נחש, ואיזה נחש? שכם בן חמור. שהייתה בתו של יעקב יושבת אהלים ולא היתה יוצאת החוצה, מה עשה שכם בן חמור? הביא נערות משחקות חוצה לה, מתופפות בתופים, יצאה דינה לראות בבנות המשחקות ושללה".

יש כאן מעידה בשני שלבים, השלב הראשון יציאתו של הצעיר לצפות בפסטיבל ההוללות של הנכרים, כמו שקורה לצעיר הדתי בימינו, שהוא אינו הופך את עורו ממאמין לפורק עול בפעם אחת, אלא תחילה ההורים ברוחב לבם מאפשרים לו ללכת לפסטיבלים (ערד, צמח וכדומה) לראות במשחקים, ומה יעשה הבן ולא יחטא?! ואח"כ כשאין כבר להורים שליטה על הבן מופיע "שכם" ושולל אותו.

סיבה נוספת היא הדוגמא האישית של הבית המשפיעה על התנהגות הילדים: על הכתוב [(חזקאל טז מד]: "הנה כל המושל עליך ימשול לאמור: כאמה כבתה" דרשו במדרש [מדרש הגדול]: "באמנו לאה הכתוב מדבר, תלה סרחון הבת באמה. וכי אמנו לאה זונה היתה חס ושלום?! אלא מקיש יציאה ליציאה, לפי שכתוב: 'ותצא לאה לקראתו' בדבר הקל, לפיכך תלה בדינה יציאה. 'ותצא דינה בת יעקב' אין כתיב כאן אלא 'ותצא דינה בת לאה', הוי כאמה כבתה".

והלקח מכך הוא שמשעה שאדם הופך להיות בעל משפחה והורה לילדים, עליו להקפיד על עצמו גם בדברים הקלים, מפני שעיני ילדיו צופות אליו ולומדות ממעשיו, כפי שראינו אצל דינה, שיציאתה הקלה של לאה השפיעה על יציאתה החמורה של דינה. ומה היתה יציאתה של דינה? אמרו במדרש [תנחומא וישלח י]: "ותצא דינה בת לאה - לראות ולהראות". תרבות נשים של 'לראות ולהראות' זרה לרוחה של היהדות, ומשאימצה אותה דינה נכשלה.