נבואות שהתגשמו

גלעד שטרן , י"ב בכסלו תשע"ט

גלעד שטרן
גלעד שטרן
צילום: עצמי

ההיסטוריה של עם ישראל היא יחידה במינה בכל תולדות האנושות. אין עם ששרד יותר ממנו, ואין גם עם שבלט בהישגיו כמותו. אין עם שהופץ בעולם יותר ממנו, וגם אין עם שהיה שנוא ורדוף כמוהו; ויותר מכל, אין עוד עם ששב לארצו לאחר אלפיים שנות גלות ופזורה והקים בה מדינה פורחת ומשגשגת, כנגד כל הסיכויים.

תופעות אלה, המפירות את כל כללי ההיסטוריה האנושית, הן מדהימות ביותר כשלעצמן; אבל העובדה המדהימה ביותר היא היא שכולן נצפו מראש בתורה לפני אלפי שנים, באופן שאינו משתמע לשני פנים. זוהי עדות ברורה על התערבותו של אלוקים בהיסטוריה, על היותנו עם נבחר ועל מקורו האלוהי של ספר התורה.

במאמר זה נראה בקצרה כיצד ניבאה התורה מראש את קורותיו העתידיים של עם ישראל (שים לב, זהו מאמר מקוצר לקריאת המאמר המלא לחץ).

1. שרידות

מאות עמים ותרבויות קדומות נעלמו מן העולם, ורק עם ישראל - "חי". אין עוד שום עם בעולם ששרד בגלות בצורתו הראשונית, בגזעו, שמו, שפתו ודתו, מאז העולם העתיק ועד ימינו. החיתים, האמורים, העמונים, המואבים, האדומיים, הפלשתים, האשורים - כל עמי האיזור נעלמו זה מכבר ללא זכר. רק העם היהודי עדיין קיים!

רבים עמדו כבר על פליאה זו. הנה דבריו של ההיסטוריון ארנולד טוינבי, מומחה לעלייתן ונפילתן של תרבויות:

"שמירת הזהות הלאומית מצד אומה ללא עצמאות מדינית ללא שפה מדוברת אחידה, אומה שאינה מרוכזת אלא מפוזרת על כל קצוות תבל ולמול רדיפות נוראות רצופות - זוהי תופעה כה לא רציונאלית שלמולה ניצב כל היסטוריון פעור פה".

הפלא ההיסטורי גדול עוד יותר משום שהוא נחזה מראש, באופן שאינו משתמע לשני פנים, בנבואות המקרא. נביא חלק מהפסוקים העוסקים בכך:  "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (בראשית יז ז). "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם" (ויקרא כו מד).

"כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ. אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם ה' גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים" (ירמיהו לא לד-לה).

2. עם קטן ומפוזר

התורה לא רק חזתה את הישרדותנו, אלא גם ניבאה שתמיד נישאר עם קטן, מפוזר ונרדף - ובכל זאת נשרוד. אילו היה העם היהודי מונה מספר רב מאוד של אנשים, כמו הסינים למשל, או היו סיכויי הישרדותו יותר הגיוניים. אבל התורה מבטיחה פרדוקס - מצד אחד עם ישראל יהיה עם נצחי, ומצד שני תמיד יישאר עם קטן!

כך נאמר בתורה: "וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג ה' אֶתְכֶם שָׁמָּה" (דברים ד כז). "וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט, תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים כח סב). "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ" (דברים כח סד).

3. שמירת הזהות

לא רק הישרדותו הפיזית של עם ישראל הובטחה מראש, אלא גם השמירה על זהותו האתנית, הלאומית והדתית. בכל המקרים, כאשר עם יצא לגלות, הוא התפזר ונטמע בין עמי הסביבה, או התיישב בארץ אחרת ואיבד את זהותו הקודמת. אולם עם ישראל, למרות פיזורו בין כל העמים, ולמרות כל הרדיפות שעבר, האיומים והפיתויים להיטמע ולהמיר את דתו - המשיך לשמור בדבקות על זהותו ועל בריתו עם ה', והמשיך לייחל לשוב לארץ ישראל, בלי להמיר אותה בשום ארץ אחרת.

כך נאמר בתורה: "וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ" (דברים לב כא).

וכך הובטח למשה: "וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט ט).

4. אנטישמיות ורדיפות

אין עוד עם שספג כל כך הרבה שנאה לאורך ההיסטוריה כמו עם ישראל. אפילו הגרמנים, על כל הזוועות שעוללו לאנושות, לא "זכו" לשנאה דומה לכך. שנאו את היהודים משום שהם "כופרים" ומשום שהם "מאמינים", משום שצלבו את 'אלוהים', ומשום שהם מתנצרים. משום שהיהודי מקיים דת מוזרה, ומשום שהוא עוזב אותה.

משום שהוא נטמע ומתערה בחברה, ומשום שהוא מתבדל, משום שהוא משתלט על עסקי קרקעות, ומשום שהוא מתנזר מהם בפקודת השלטון. משום שהוא גר בגטו, ומשום שהוא חודר לפרברי העיר. משום שהוא מוזר ונכשל, ומשום שהוא מצליח מדי. משום שחי ללא מדינה, ומשום שביקש מדינה לעצמו. שנאה זו, היטיבו להגדירה במילים "שנאת עולם לעם עולם".

התורה חזתה מראש את היחס השלילי שיקבלו ישראל במהלך גלותם: "וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ ה' שָׁמָּה" (דברים כח לז).

 כלומר, בכל מקום עליו נגיע - ישתוממו על מצבנו, יהפכו את שמנו לסמל וילעגו לנו. אכן למן התקופה ההלניסטית התפרסמו כתבי נאצה כנגדנו, והיו רבים מן הרומאים שונאי ישראל שכתבו סאטירה על חשבוננו. המושג יהודי הפך בכל מקום לכינוי ולמילת גנאי.

גם הרדיפות הבלתי פוסקות, הגזירות, הפוגרומים וההשמדות נזכרו בתורה (דברים כח): "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן. וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ. וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ. בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה".

לא היתה כל סיבה לחשוב מראש שעם ישראל לא ימצא מנוח בארץ אחרת כלשהי, ישתלב באוכלוסיה המקומית ויחיה איתה בשלווה, כמו מהגרים בכל רחבי העולם. אך למרות זאת, זה לא מה שקרה. בניגוד לכל העמים, עם ישראל מעולם לא מצא מנוח לאורך זמן באף ארץ שהיא, וכל תקופה של שלווה באה לבסוף לקצה בגירוש, פוגרום, גזירות שמד או שואה - בדיוק כפי שנאמר בתורה.

ראינו את הדיוק שבנבואות המדברות על הגלות, וכעת נציג את הדיוק שבנבואות על הגאולה.

5. השיבה

קיבוץ גלויות הוא הנס הגדול ביותר בכל ההיסטוריה האנושית, לא היה וגם לא יהיה עוד עם ששב מגלות ארוכה וקשה כמו שלנו. עם ישראל הוא העם היחיד בהיסטוריה שלאחר כ-2000 שנות גלות שב אל מולדתו ההיסטורית.

כל זאת על אף הפירוד והפיזור בהם היה שרוי במהלך כל התקופות. הנס הוא כפול: הן מצד עם ישראל - שהצליח להתקבץ מכל ארצות פזוריו, לזקוף את קומתו השחוחה ולהקים מדינה כנגד כל הקשיים - והן מצד הארץ, שחיכתה לו שוממה וריקה כל אותן השנים, למרות הכובשים הרבים שנלחמו עליה וניסו לשלוט בה, ורק כאשר שבו בניה חזרה לפרוח ולשגשג כבימי קדם.

שלוש שנים לאחר המכה הקשה ביותר שעבר העם היהודי מעולם, השואה, קמה כאן מדינה יהודית. משעה זו, היהודי הפסיק להיות סמל לחולשה והוא נהפך להיות סמל לעוצמה. לאחר אלפיים שנה בהם היינו למשיסה, הקמנו צבא והשבנו מלחמה שערה כנגד כל הקמים עלינו לכלותנו. החלוצים הצליחו למגר את השממה. הארץ חזרה להצמיח יבולה כאישה שבעלה האבוד חזר אליה. 

קיבוץ הגלויות הוא הנבואה העיקרית לאחרית הימים הכתובה בתורה, בנביאים ובכתובים. כבר בתורה נכתב: "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ. וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ. וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ. וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטוֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ. כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (דברים ל א-י).

הבשורה על החזרה לארץ אינה מופיעה רק בתורה אלא היא מוטיב חוזר בכל התנ"ך. נביא רק מקור אחד: "עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ" (זכריה ח ד).

כל מי שהלך פעם אחת בירושלים זכה לראות את התגשמות הנבואה. ראיה זו היא ההוכחה החזקה ביותר לאמת התורה ולנבואה, לספר התנ"ך ולאלוהי ישראל, נותן התורה, השולח גם את הנביאים. אין צורך בראיות נסתרות. די לנו במראה עיניים: "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן" (ישעיהו נב, ח).

נכתב על ידי מכון ידעיה שעוסק ביצירת משנה אמונית סדורה ורלוונטית.

המאמר המלא נמצא באתר לדעת "לדעת להאמין"