עם בלי זהות הוא בבחינת עב"מ

הרב דב ביגון , י"ג בכסלו תשע"ט

הרב דב ביגון
הרב דב ביגון
צילום: מרים צחי

לאחר שנאבק יעקב עם שרו של עשו וניצח אותו אמר לו "לא יעקב יאמר שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל" (לב, כט). מפרש רש"י: "לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה וברמיה כי אם בשררה ובגילוי פנים, וסופך שהקב"ה נגלה עליך בבית אל ומחליף את שמך, ושם הוא מברכך ואני שם אהיה ואודה לך עליהם".

ואכן כאשר יעקב אבינו מגיע לבית אל נגלה אליו הקב"ה ומברך אותו "ויאמר לו אלקים... לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל" (לה, י). ישראל – לשון שר ונגיד (רש"י). ואכן שתי בחינות בעם ישראל, בחינת יעקב ובחינת ישראל.

כשאנו עדיין בגלות, מושפלים, כשלא נגלית לעין כל סגולת עם ישראל וייעודו, אנו נקראים יעקב מלשון עקב. אבל כשישראל נגאלים ושבים לארץ ישראל אנו בבחינת ישראל, "מדינת ישראל", וכדברי חז"ל: "לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך - לא שייעקר יעקב ממקומו אלא ישראל עיקר ויעקב טפל לו" (ברכות יג, א).

ועל זאת אנו אומרים בתפילה "עצת יעקב בנך בכורך, שמאהבתך שאהבת אותו ומשמחתך ששמחת בו, קראת את שמו ישראל וישורון" (תפילת שחרית).

נכון לעכשיו, "מדינת ישראל היא יסוד כסא ד' בעולם" (הרב קוק, אורות קס), דרכה מתגלה ותתגלה מלכות ד' בעולם, שאותה יכירו כל באי עולם.  אנו יוצאים מהגלות שהיא בבחינת עקב, וזוקפים את קומתנו וראשנו שהוא בחינת ישראל, אותיות לי-ראש. אולם יש עדיין בינינו הסבורים שעם ישראל ככל העמים ומדינת ישראל ככל המדינות, ולכן שואפים להידמות לכל העמים בתרבות, בחינוך ובמערכות השלטוניות והמשפטיות.

אלא שזה גורם לטשטוש הזהות היהודית והתרחקות מהשורשים ומהמסורת, ועקב כך הידרדרות מוסרית, הנמכת קומתה של האומה והשפלת ערכה בעיני עצמנו ובעיני אומות העולם ושכנינו הערבים. עַם בלי זהות, הוא בבחינת עב"ם, עם בלתי מזוהה, ובאין זהות אין גם ייעוד, ובאין ייעוד אין חזון ובאין חזון יפרע עם...

יש ללמוד, להכיר ולהסביר את החזון "והייתם לי סגולה" (שמות יט ה). עלינו להכיר שישראל אור לעמים. יש ללמוד מהו הערך המיוחד שלנו, ומתוך שאנו נכיר בזהותנו ובתפקידנו גם אומות העולם, כולל שכנינו, יכירו בזהותנו ובתפקידנו וישלימו עמנו. ולא ירחק היום ויתקיימו דברי הנביא "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיה ב' ג).

בציפייה לישועה השלמה

מתוך העלון "באהבה ובאמונה"