יִשְׂרָאֵל

אבי רט , י"ג בכסלו תשע"ט

אבי רט
אבי רט
צילום: ללא

גלות איננה רק עניין גיאוגרפי-טריטוריאלי, מציאות שבה אדם חי ופועל לא בביתו ובמקומו הטבעי.

גלות היא משהו הרבה יותר עמוק ומשמעותי , הרבה מעבר לעובדה הפיזית שאדם או עם נמצאים לא במקומם ובסביבתם הטבעית.

בעולם המודרני של היום, זה נשמע די אנכרוניסטי לדבר על גלות. בעולם של היום אנשים נדים ונעים ממקום למקום לצורכי עבודה ופרנסה, שיפור איכות חיים, בגלל משפחה וכדו', ומכיוון שאפשרויות התקשורת היום כל כך רבות , מודרניות ומשוכללות, ומאפשרות לשמור על קשר רציף כל הזמן עם כל אחד, אזי שגם הניתוק והריחוק כמעט לא משמעותיים, ולכן גם המושג גלות קצת מאבד ממשמעותו.

ואף על פי כן- גלות היא עונש. גלות היא מצב פיזי בו אדם ועם נמצאים לא במקומם הטבעי, אבל הרבה יותר חמור מכך- גלות היא מצב נפשי ומנטאלי, בו הנפש והנשמה לא נמצאים במקומם הטבעי.

גלות פירושה ניתוק ותלות. ניתוק מהמעיין הטבעי של החיים והישענות על בורות נשברים של מימי זרים. גלות פירושה תלות והיאחזות בעקבו של פריץ או דוכס, קיסר או מלך כזה או אחר, תוך השפלה והזדקקות מתמדת לחסדיו של הוד מעלתו.

גלות פירושה מלחמת הישרדות יום יומית מבלי יכולת להגביה ראות, לראות למרחוק, לשאוף ולחלום, להציב חזון יעדים ולצעוד לעברם.אדם גלותי הוא אדם שכל רצונו הוא לעבור את היום בשלום.

יעקב זה גלות. תלוי ואוחז בעקבו של האחר, תלוי בגחמותיו, שקריו ותרגיליו של הפריץ התורן שברצותו מחליף רחל בלאה, וברצותו מעלים את הצאן ולא משלם את שכר העובד.

ישראל- זה בדיוק כל ההפוך מגלות. ישראל זו שררה, ישראל זו סגוליות- 'ישראל לסגולתו', ישראל זו התמודדות, מאבק, לקיחת אחריות, הצבת חזון ויעדים, ובסופו של דבר- וַתּוּכָל.

הלילה ההוא לא היה סתם עוד לילה, והמאבק ההוא לא היה סתם עוד מכות בין אנשים זרים בחשכת לילה.

הלילה ההוא היה לילה הפרידה מהגלות, ולילה הצהרת העצמאות והישראליות. מהלילה ההוא אנחנו לא תלויים יותר בעקבו של אף אחד, ולא נתונים יותר לחסדיו של אף פריץ. מהלילה ההוא אנחנו 'יִשְׂרָאֵל'.

כל כך הרבה לילות שכאלו עברו על עם ישראל מאז אותו הלילה. אין לך מקום, קהילה, תקופה וכמעט יום בו לא נאלץ יהודי כזה או אחר, או קהילה כזו או אחרת להיאבק עם המלאך שתקף אותה לפתע בחשכת ליל גלות. לכל מקום ולכל אדם בקורות ימי ישראל היה סיפור הגלות שלו, הגירוש שלו, 'שרו של עשו' שלו, והמאבק הלילי שלו.

יהודים שידעו לדבוק בשם ישראל שנקרא עליהם, ידעו לעבור את הלילות המרים הללו של המאבק והגלות, וזכו שיתקיים בהם 'וַתּוּכָל'.

מדינה הנושאת את השם המחייב 'יִשְׂרָאֵל', היא מדינה שקמה לאחר אלפי שנות ולילות של גלות ומאבקים ליליים. זו מדינה שקמה בזכות מיליוני יהודים שנאבקו מרה עד עלות השחר, מתוך ידיעה שב"ה גם הם יזכו ל'כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל'.

מדינה הנושאת את השם 'יִשְׂרָאֵל', צריכה אכן לנהוג כישראל ולא כיעקב. כישות שיודעת שבסופו של דבר יעלה השחר, וגם אם הפגיעה בכף הירך תציק ותגרום לצליעה, הרי שהיא שווה את זה, כדי לזכות לקבל את התואר והשם 'יִשְׂרָאֵל'- 'וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר'.

המאמר יפורסם בעלון שבתון