יש שופטים ב...לוד

בניגוד לדעה המקובלת שהשופטים בישראל מתייישרים על פי השראת 'העליון', יש שופטים שעדיין מפעילים את השכל הישר

מנחם רהט , י"ד בכסלו תשע"ט

מנחם רהט
מנחם רהט
צילום: עצמי

1. מן המפורסמות הוא, ששופטי ביהמ"ש העליון כבר עושים את זה מהמקפצה. ללא שום בושה או ניסיון לטשטש עקבות. לנאורים בעלי הדם הכחול, מותר לצפצף על העקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה.

אחד מן העקרונות הבסיסיים שהטמיע ההוגה הצרפתי מונסטקייה בבסיס הרעיון הדמוקרטי, היה עקרון הפרדת שלוש הרשויות האמורות לנהל את החיים הדמוקרטיים: המחוקקת, המבצעת והמחוקקת. כל אחד מהן היתה שוות ערך במשולש הבלמים והאיזונים, שנועד למנוע מצלע כלשהי במשולש הדמוקרטי הזה לנכס לעצמו כוח מוחלט. כיוון שהכוח משחית, אמרו בתבונה רבה חכמי הדמוקרטיה ברוח מונסקיה, נארגן את הרשויות כך שכל אחת מהן תבלום ותאזן את השתיים האחרות, והנה לך דמוקרטיה למופת.

2. אלא שכבודם, יושבי על מדין בביהמ"ש עליון, כבר מזמן הפכו את המשולש שווה השוקיים למשולש אחר מזה שאליו התכוון מונטסקייה: יש למשולש המומצא שלהם בסיס ענק מאוד ושמו הרשות השופטת, וזו ניכסה לעצמה שלא כדין ושלא כחוק סמכויות לו לה, והותירה את השתיים האחרות רזות וקצוצות כנפיים, כשחלק מסמכויותיהן הועברו לבסיס הרחב, במעט או בהרבה.

העליונים כבר מזמן איבדו את הבלמים, וכל עוד העם שותק ואינו מתקומם נגד העוולה הזו, מתקיים תיאטרון האבסורד הזה. הרשות השופטת נטלה לעצמה, רק משום ש'ככה בא לה' ומבלי שהעם הסמיך אותה לכך, גם סמכויות של חקיקה וביצוע: ברצותה היא מבטלת חוקים שחוקקה הכנסת, וברצותה היא מפרשת אותם, תוך לוליינות משפטית מפוקפקת, ממש להיפך מאשר כוונת המחוקק. כך גם לגבי תחומים שבאחריותה של הרשות המבצעת: ברצותה היא מחליטה על מהלכים צבאיים ו/או מוניטאריים ו/או חברתיים (ע"ע המסתננים) ואחרים, וכל זאת מבלי ליטול על עצמה אפילו גרם של אחריות לתוצאות האומללות של החלטותיה בתחומים שלא הוסמכה להם במפורש.

3. סביר היה איפוא להניח, שגם שופטי בתי המשפט דלמטה, יילכו בדרך זו של ביטול חוקים, פרשנותם המעוותת וכל כיוצא בכך. הרי כלל משפטי גדול הוא, שתקדימים שמקורם בעליון מחלחלים למערכת המשפט שמתחתיו.

אבל למרבה ההפתעה, וגם ההערכה, יש בישראל שופטים, שלא רק דחו תפיסה אלימה זו של 'אני ואפסי עוד', אלא אף מגלים חשיבה משפטית הגיונית וצנועה, המוטמעת בפסקי דין היוצאים מתחת ידם.

כך למשל צדה עינינו פסק דין של בית המשפט המחוזי בלוד, בחתימת ידו של השופט המחוזי צבי דותן, ובו אמירות שמחזירות למחוקק את כבודו האבוד, תוך קביעה ברורה של שני עקרונות חשובים: האחד, בית המשפט אינו יכול (ומסתמא גם אינו רוצה) לתפוס את מקומו של המחוקק; והשני, ביהמ"ש אינו יכול לפרש את החוקים שיצאו מתחת ידי המחוקק באופן הפוך למה שמשתמע מהם.

מדהים? מפתיע? דמוקרטיה במובנה האמיתי? – המדהים הוא שפסק דין כזה של שופט מחוזי, שמגלה ענוותנות מול הזרוע המחוקקת ואינו מתנשא עליה לאמור אני אמלוך, מעורר בנו השתאות. זה מה שבאמת מפתיע, שעוד יש שופטים ב...לוד.

4. הנושא עצמו שבו עסק ביהמ"ש, הוא פרוזאי למדי: עירעור של הוועדה המקומית לתיכנון ובניה פתח תקווה, על החלטת ועדת הערר שדחתה את טענת הוועדה המקומית, בשאלת מתן פטור מהיטל השבחה רק בגין הוספת ממ"ד לדירה קיימת ישנה, או גם בגין בניית ממ"ד בדירה חדשה, המחוייבת ממילא בבניית ממ"ד. לא ניכנס לכל פרטיה של סוגיה פרוזאית, עבשה משהו, זו.

השופט המחוזי דותן החליט לדחות את העירעור של הוועדה המקומית. עד כאן הליך משפטי שיגרתי. הצדדים טוענים והשופט מכריע.

אבל במקרה שלפנינו, שזר השופט דותן מספר אמירות, שעוד עלולות לעורר סערה בעליון ואולי חלילה לפגוע באופק הקידום שלו, בטענה שיש לו אג'נדה משלו – וכבר היו דברים מעולם (ע"ע כב' הנשיא ברק נגד המועמדת פרופ' רות גביזון).

הנה למשל מעט פנינים, דוגמיות, מן העקרונות שעליהם מושתת פסק הדין:

"ביהמ"ש שאינו מוסמך ואינו רשאי לשנות או לסלף את החוק... החוק קובע, בלשון ברורה וחדה, פטור גורף... אילו התכוון המחוקק ליצור הבחנות כאלה לגבי תחולת הפטור, היה הדבר בא לידי ביטוי בחוק. המחוקק לא עשה כן, וברור אפוא שכוונתו הייתה להחיל את הפטור באופן גורף על כל בניית ממ"ד".

5. שמעתם? – ביהמ"ש אינו רשאי לסלף את החוק, ועליו לפסוק על פי כוונת המחוקק. איזו תגלית! איזה חידוש עצום!

ולוואי שאמת פשוטה זו שגילה לנו השופט דותן, באומץ לב מרשים, אינטגריטי ושחיה נגד הזרם, לא תעמוד לו לרועץ בהמשך דרכו על כס המשפט.