דו"ח ועדת אור נכתב בצורה מגמתית המתעלמת לחלוטין מאחריות פורעי החוק שהשתתפו במהומות וביקשו לחתור תחת השלטון הדמוקרטי בישראל.
מהומות אוקטובר 2000 החלו כנסיון התקוממות פנימית של הציבור הערבי בישראל במקביל וכסיוע למלחמת הטרור בה פתחו ערפאת וראשי ארגוני הטרור. במסגרת מהומות אלה תקפו הפורעים ישובים יהודים וניסו להצית מפעלי תעשיה, תחנות משטרה וכל סממן שלטוני של מדינת ישראל.
הפורעים חסמו צירי תנועה ראשיים בכוונה לפגוע בפעילות כוחות הבטחון כנגד האינתיפאדה, במטרה לשבש את החיים התקינים במדינת ישראל וכדי לפעול כגיס חמישי של הפלשתינאים. אזרחים תמימים שנקלעו להתפרעויות הותקפו, רכביהם הוצתו ונעשה נסיון לעשות בהם לינץ'. רק פעילותה המהירה, הנחרצת והאמיצה של משטרת ישראל מנעה התדרדרות המהומות לאנרכיה מוחלטת ולאבדן שליטה, חיים ורכוש במימדים בלתי נסבלים.
ועדת אור מונתה על ידי אהוד ברק ממניעים ולמען מטרות פוליטיות ברורות. אהוד ברק ביקש לשאת חן בעיני הציבור הערבי על מנת לזכות בקולותיו בבחירות. כך גם נקבע הרכבה של הועדה אשר שניים משלושת חבריה היו מקורבים מאד לציבור הערבי. הועדה לא כללה כל נציג של האזרחים שהותקפו במהומות וכן לא כללה הועדה כל נציג של המשטרה או מערכת הבטחון. מסקנותיה משקפות נאמנה את הרכבה.
העובדה כי לקח לועדה לחקור ארוע של מספר ימים במשך שלוש שנים היא הסיבה הראשונה שראוי לדחות את הדו"ח שלה. מאז המהומות עברנו מלחמה קשה שבה נהרגו למעלה מ 850 ישראלים, וחלק לא מבוטל מהקרבנות נרצח כתוצאה ממעורבות ערבים ישראלים.
לא ניתן לקחת ברצינות את טענת "אפליה" כגורם למהומות של הציבור הערבי, כאשר ציבור זה הוכיח שאין הוא בוחל מלהצטרף לארגוני הטרור ולסייע לתתי-האדם המפוצצים את עצמם באוטובוסים מלאי ילדים. האם ה"אפליה" גרמה לתושב אבו-סנן לפוצץ את עצמו בתחנת הרכבת בעכו? האם "קיפוח" היה המניע של בני משפחת בכרי שתכננו את הפיגוע והסיעו את המחבל שהתפוצץ באוטובוס במירון?
דו"ח ועדת אור מתרכז כמעט כולו בפעילות המשטרה. הועדה לא חקרה כלל את המהומות עצמם, את אופן התארגנותן, את מטרותיהן, את המסיתים והמשתתפים בהם ואת האלימות החריגה אשר אירעה במהלכן. הועדה ירדה לפרטי פרטים על כל מהלך של קצין משטרה והשתמשה בעדויות של המשתתפים במהומות אך ורק להצליבן עם עדויות השוטרים כדי לבחון אילו עבירות עברו קציני המשטרה.
אין מילה בדו"ח על ההסתה המקומית למהומות, הקשר של הפורעים עם ארגוני הטרור והעבירות הפליליות החמורות ביותר שנעברו על ידי הפורעים, שבעצם ניסו לפגוע ואול אף לרצוח את השוטרים וכל יהודי שנקלע לדרכם. הקורא את דו"ח הועדה מקבל את האשליה שהמשטרה היא זו שגרמה למהומות ואם היא לא היתה שם היה שלום והשלוה שוררים בדרכים זרועות האבנים ובצמתים הבוערים.
ועדת אור הקדישה 4 שורות (!) בדו"ח שלה לרצח בכור ג'אן הי"ד בכביש החוף בידי פורעים מהכפר ג'סר א-זרקא. היא לא חקרה כלל מי רצח אותו (איש לא הורשע בכך), מי ארגן ומי השתתף באותן התפרעויות. הועדה כמעט לא אזכרה את הפצועים היהודים בהתפרעויות, אך הקדישה דפים על דפים לתאור הפגנות נגד ערבים בטבריה, בעפולה או ביפו, למרות שבהפגנות אלה לא אירע כל דבר חריג או אלימות יוצאת דופן.
ועדת אור מצאה לנכון להקדיש לכל פורע חוק שנורה בעת שניסה לפגוע, לפצוע או להרוג שוטרים ואזרחים יהודים תשומת לב ומקום בדו"ח העולה העולה עשרות מונים על זה שניתן לתאור האנמי של הפשע הנתעב ביותר של המהומות - הרצח בכוונה תחילה של יהודי תמים, בכור ג'אן הי"ד.
ועדת אור חיפשה את המטבעות מתחת לפנס, ואולי היא מצאה כמה פרוטות. ואולם ניזקה מרובה בהרבה מתועלתה. אם מחר יתמרדו ערביי ישראל ויצאו לבצע פרעות בישובים יהודים, אנו רוצים את השוטרים שיחזרו ויתיצבו מולם להשיב את הסדר על כנו ולפתוח צירים ראשיים. המסר ששלחה ועדת אור אל תצאו מהתחנות, אל תחלצו לעזרת אזרחים מותקפים, אל תנסו להשליט סדר.
אלה מסרים פסולים ויש לדחותם באופן גורף. המהומות היו נסיון מרד בשלטון ובחוק על מנת לסייע לאויבי המדינה בעת מלחמה. רק משטרה חזקה יכלה להשתלט עליו, כפי שבאמת קרה. לשוטרים שעמדו בצמתים וחרפו את נפשם מול האבנים מגיע תעודות צל"ש ולא חקירות מח"ש.
ועדת אור נולדה מתוך מניפולציה פוליטית זולה. כך גם נראים החלקים בדו"ח שלה הנוגעים לפוליטיקאים. הועדה התייחסה לזה שמינה אותה בכפפות של משי, ואילו אלה שספגו את האבנים והמכות וסכנו את חייהם הפכו לשעירים לעזאזל. מעטים יודעים זאת, אך הקמת ועדת אור מנעה מהמשטרה לחקור ולהעמיד לדין את המתפרעים. מן הראוי שממשלת ישראל תתעלם מהמסקנות האישיות ביחס לשוטרים, ותורה לחקור ולהעמיד לדין דווקא את פורעי החוק האלימים.
בשבוע שעבר קראנו: "שפטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" - דברים ט"ז יח, רש"י: "שופטים דיינים הפוסקים את הדין. ושוטרים, הרודין את העם אחר מצוותם. שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט." אם הממשלה תקשור את ידיהם של השוטרים, מי יאכוף את דין השופט?
מהומות אוקטובר 2000 החלו כנסיון התקוממות פנימית של הציבור הערבי בישראל במקביל וכסיוע למלחמת הטרור בה פתחו ערפאת וראשי ארגוני הטרור. במסגרת מהומות אלה תקפו הפורעים ישובים יהודים וניסו להצית מפעלי תעשיה, תחנות משטרה וכל סממן שלטוני של מדינת ישראל.
הפורעים חסמו צירי תנועה ראשיים בכוונה לפגוע בפעילות כוחות הבטחון כנגד האינתיפאדה, במטרה לשבש את החיים התקינים במדינת ישראל וכדי לפעול כגיס חמישי של הפלשתינאים. אזרחים תמימים שנקלעו להתפרעויות הותקפו, רכביהם הוצתו ונעשה נסיון לעשות בהם לינץ'. רק פעילותה המהירה, הנחרצת והאמיצה של משטרת ישראל מנעה התדרדרות המהומות לאנרכיה מוחלטת ולאבדן שליטה, חיים ורכוש במימדים בלתי נסבלים.
ועדת אור מונתה על ידי אהוד ברק ממניעים ולמען מטרות פוליטיות ברורות. אהוד ברק ביקש לשאת חן בעיני הציבור הערבי על מנת לזכות בקולותיו בבחירות. כך גם נקבע הרכבה של הועדה אשר שניים משלושת חבריה היו מקורבים מאד לציבור הערבי. הועדה לא כללה כל נציג של האזרחים שהותקפו במהומות וכן לא כללה הועדה כל נציג של המשטרה או מערכת הבטחון. מסקנותיה משקפות נאמנה את הרכבה.
העובדה כי לקח לועדה לחקור ארוע של מספר ימים במשך שלוש שנים היא הסיבה הראשונה שראוי לדחות את הדו"ח שלה. מאז המהומות עברנו מלחמה קשה שבה נהרגו למעלה מ 850 ישראלים, וחלק לא מבוטל מהקרבנות נרצח כתוצאה ממעורבות ערבים ישראלים.
לא ניתן לקחת ברצינות את טענת "אפליה" כגורם למהומות של הציבור הערבי, כאשר ציבור זה הוכיח שאין הוא בוחל מלהצטרף לארגוני הטרור ולסייע לתתי-האדם המפוצצים את עצמם באוטובוסים מלאי ילדים. האם ה"אפליה" גרמה לתושב אבו-סנן לפוצץ את עצמו בתחנת הרכבת בעכו? האם "קיפוח" היה המניע של בני משפחת בכרי שתכננו את הפיגוע והסיעו את המחבל שהתפוצץ באוטובוס במירון?
דו"ח ועדת אור מתרכז כמעט כולו בפעילות המשטרה. הועדה לא חקרה כלל את המהומות עצמם, את אופן התארגנותן, את מטרותיהן, את המסיתים והמשתתפים בהם ואת האלימות החריגה אשר אירעה במהלכן. הועדה ירדה לפרטי פרטים על כל מהלך של קצין משטרה והשתמשה בעדויות של המשתתפים במהומות אך ורק להצליבן עם עדויות השוטרים כדי לבחון אילו עבירות עברו קציני המשטרה.
אין מילה בדו"ח על ההסתה המקומית למהומות, הקשר של הפורעים עם ארגוני הטרור והעבירות הפליליות החמורות ביותר שנעברו על ידי הפורעים, שבעצם ניסו לפגוע ואול אף לרצוח את השוטרים וכל יהודי שנקלע לדרכם. הקורא את דו"ח הועדה מקבל את האשליה שהמשטרה היא זו שגרמה למהומות ואם היא לא היתה שם היה שלום והשלוה שוררים בדרכים זרועות האבנים ובצמתים הבוערים.
ועדת אור הקדישה 4 שורות (!) בדו"ח שלה לרצח בכור ג'אן הי"ד בכביש החוף בידי פורעים מהכפר ג'סר א-זרקא. היא לא חקרה כלל מי רצח אותו (איש לא הורשע בכך), מי ארגן ומי השתתף באותן התפרעויות. הועדה כמעט לא אזכרה את הפצועים היהודים בהתפרעויות, אך הקדישה דפים על דפים לתאור הפגנות נגד ערבים בטבריה, בעפולה או ביפו, למרות שבהפגנות אלה לא אירע כל דבר חריג או אלימות יוצאת דופן.
ועדת אור מצאה לנכון להקדיש לכל פורע חוק שנורה בעת שניסה לפגוע, לפצוע או להרוג שוטרים ואזרחים יהודים תשומת לב ומקום בדו"ח העולה העולה עשרות מונים על זה שניתן לתאור האנמי של הפשע הנתעב ביותר של המהומות - הרצח בכוונה תחילה של יהודי תמים, בכור ג'אן הי"ד.
ועדת אור חיפשה את המטבעות מתחת לפנס, ואולי היא מצאה כמה פרוטות. ואולם ניזקה מרובה בהרבה מתועלתה. אם מחר יתמרדו ערביי ישראל ויצאו לבצע פרעות בישובים יהודים, אנו רוצים את השוטרים שיחזרו ויתיצבו מולם להשיב את הסדר על כנו ולפתוח צירים ראשיים. המסר ששלחה ועדת אור אל תצאו מהתחנות, אל תחלצו לעזרת אזרחים מותקפים, אל תנסו להשליט סדר.
אלה מסרים פסולים ויש לדחותם באופן גורף. המהומות היו נסיון מרד בשלטון ובחוק על מנת לסייע לאויבי המדינה בעת מלחמה. רק משטרה חזקה יכלה להשתלט עליו, כפי שבאמת קרה. לשוטרים שעמדו בצמתים וחרפו את נפשם מול האבנים מגיע תעודות צל"ש ולא חקירות מח"ש.
ועדת אור נולדה מתוך מניפולציה פוליטית זולה. כך גם נראים החלקים בדו"ח שלה הנוגעים לפוליטיקאים. הועדה התייחסה לזה שמינה אותה בכפפות של משי, ואילו אלה שספגו את האבנים והמכות וסכנו את חייהם הפכו לשעירים לעזאזל. מעטים יודעים זאת, אך הקמת ועדת אור מנעה מהמשטרה לחקור ולהעמיד לדין את המתפרעים. מן הראוי שממשלת ישראל תתעלם מהמסקנות האישיות ביחס לשוטרים, ותורה לחקור ולהעמיד לדין דווקא את פורעי החוק האלימים.
בשבוע שעבר קראנו: "שפטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" - דברים ט"ז יח, רש"י: "שופטים דיינים הפוסקים את הדין. ושוטרים, הרודין את העם אחר מצוותם. שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט." אם הממשלה תקשור את ידיהם של השוטרים, מי יאכוף את דין השופט?