נר איש וביתו
נר איש וביתו

בספרו 'מי מרום', מחלק הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל בין חן ליופי; היופי הוא חיצוני, וחן הינה התבוננות פנימית. ראיה לכך הוא מביא את דברי הקב"ה שאמר לאחר חטא אדם הראשון סמוך לכניסת השבת: "עולמי עולמי, הלוואי תהא מעלה חן לפניי בכל עת כשם שהעלת חן לפניי בשעה זו".

והחידוש הוא, שלמרות חטא אדם הראשון עם כל השלכותיו עד הגאולה, ראה הקב"ה איך העולם מעלה לפניו חן. וכל זאת למה?  מפני שהסתכל פנימה, בפנימיות העולם, ליופי הפנימי, לחן, ולא התחשב במעטפת החיצונית והמשתנה. 

רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א כותב בדרשותיו על חנוכה, שחנוכה היא מלשון חן, ובחנוכה מתגלה היופי הפנימי של הבריאה. על אף שיש זמנים שכלפי חוץ נראה הכל חשוך ולא בהיר, דברים שהם הפך תכלית הבריאה והפך כבוד שמיים, למרות כך ובגלל זאת אנו מדליקים נרות חנוכה מתחת לעשרה טפחים, ובכך מגלים ומפרסמים לכל העולם שגם במקומות הנמוכים 'אין עוד מלבדו' 'ומלכותו בכל משלה'. 

בתחילת 'ליקוטי מוהר"ן', רבנו נחמן מברסלב זיע"א שואל מדוע ישנן תפילות שאינן מתקבלות? ועונה, מפני שחסר להם חן. החן היא התורה הקדושה- "איילת אהבים ויעלת חן", והחן היא ההסתכלות פנימה, ההבנה שלכל דבר יש משמעות עמוקה. שלכל נברא ולכל חפץ ישנה מטרה ותכלית. 

במלחמתה הרוחנית ביהודים, מלכות יוון לא רק שביקשה לעקור מאיתנו את התורה הקדושה, אלא יותר מכך, היא גם רצתה לקחת מאיתנו את ה'חן'. היוונים האמינו שהנהגת העולם היא בדרך הטבע והמקרה ומתנהלת על דרך סתמיות. 

אבל, יהודי הוא מאמין. הוא חי את חייו מתוך אידיאלים גדולים שנובעים מהתכנית האלוקית, והיא שנעבוד ונכיר אותו יתברך מכל פרטי הבריאה כפי שכותב הזוהר הקדוש.

'חן' זה תבלין. יהודי עם חן זהו יהודי שעובד את ה' יתברך עם שמחה, חיות, התעוררות וחשק לעשות רצון אביו שבשמיים ולדבוק בו. 

אפשר לקיים את התורה והמצוות ולשמור את השולחן ערוך בשלמות אבל בצורה יבשה וטכנית. אנחנו צריכים לשאוף שעבודת ה' שלנו תהיה מלאת רעננות וטעם, עם לב חם, לב גדוש באהבה ויראה, מתובלת בלחלוחית של קדושה. להיות נכסף ומגעגע, מלא רצון להיות מקושר לאבינו שבשמיים על ידי תורה ומצוות.

בספר יצירה כתוב "המליך אות ת' בחן'. בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'חמרא טבא' שתיבת חתן היא צירוף של ת' עם חן.

בליקוטי מוהר"ן כותב רבינו נחמן מברסלב זיע"א שהאות ת' היא לשון חקיקה. יעקב אבינו אמר 'יש לי כל' שעולה בגימטריה ת'. ללמדנו שכל הצלחת בניין הבית הוא על ידי שחקוק בבניית הבית יסודות של עין טובה וכף זכות. שהחתן והכלה מסתכלים אחד על השנייה בעין טובה ויש בינהם הכלה והבנה הדדית כדוגמת יעקב אבינו שאמר 'יש לי כל'.

כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "ובזה יש לתן טעם שחתונה בחודש כסליו הוא דבר מסוגל ביותר, וכאשר החתונה היא בחודש כסלו, יש בו כוח של שם הוי"ה, כוח לעשות מעון לשכינה.

בחודש זה בכל בתי ישראל מכניסים אור המקדש בנרות חנוכה "נר איש וביתו", ולכן חודש זה מסוגל לבנות בית נאמן בישראל". 

יהי רצון שנזכה ל"חיים חן וחסד ורחמים".