אחריות ציונית דתית

מתבקש לתת לאיחוד הלאומי יכולת להשמיע את עמדת הציונות הדתית ורבניה בלי השיקולים הפוליטיים של מי שמעוניין להרחיב שורות וקהלים.

יהודה ולד , כ"א בכסלו תשע"ט

יהודה ולד
יהודה ולד
צילום: הלל מאיר

בימים האחרונים, מאז קראו באיחוד הלאומי לאחדות המחנה וריצה משותפת עם הבית היהודי, נשמעו מספר קולות שהביעו תמיהה על הדרישות שהעלו אנשי האיחוד הלאומי.

אבקש להתייחס לטענות המרכזיות שעלו ולהבהיר כיצד כל אחת מהדרישות לגיטימית ומטרתן - חיזוק הציונות הדתית.

א.עד כה סירבתם באיחוד הלאומי לחתום על הסכם אחדות.

מזה שלוש וחצי שנים באיחוד הלאומי פועלים ודוחפים לאחדות וריצה משותפת. לצערנו עד כה נשארנו מחוץ לדלת ונענינו בכתף קרה .אנו שמחים שבימים האחרונים התעוררו בבית היהודי והבינו את חשיבות ההליכה המשותפת.

עוד אוסיף שאין זה סוד שיש קולות בבית היהודי הקוראים לפתיחת שורות המפלגה לקהלים נוספים כפי שאמר בנט בראיון : "אני רוצה בהחלט לפתוח את המפלגה להרבה מהשכבות במדינת ישראל. מסורתיים חילוניים, דרוזים, גם ערבים שהם ציונים".

לאור זאת יחד עם הרצון לאחדות חשובה כפליים עצמאותה של מפלגת האיחוד הלאומי הרואה ערך חשוב למען עם ישראל בקיומה של מפלגה ציונית דתית.

ב.הדרישות שלכם אינן מהות אלא פוליטיקה בלבד.

צר לי אך איני מבין אמירה זו. בא ניקח לדוגמא את הדרישה לחופש הצבעה בענייני דת ומדינה. השבת במרחב הציבורי, הגיור, מעמד הרבנות הראשית, הכותל הרפורמי, הכרה בנישואין חד מינייים, כל אלו ועוד סוגיות העולות חדשות לבקרים להחלטה בכנסת ישראל. לא אחדש דבר אם אומר שיש גורמים בבית היהודי שלא רואים עין בעין עם אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ' את ההכרעות בחלק מסוגיות אלו.

ניקח לדוגמא את ההצבעה בממשלה בעד חלוקת הכותל לרפורמים אז הצביע אורי אריאל נגד ובנט ושקד בעד, בנט בעד תחבורה ציבורית בשבת במקומות מסוימים. השתיקה הרועמת שלו ושל חברי מפלגתו בשאר נושאי דת ומדינה לאורך הקדנציה הנוכחית אינה מקרית ומעידה כי אכן יש פה חילוקי דעות.

איננו כופים את דעתנו. אך מתבקש הדבר שתינתן לאיחוד הלאומי היכולת להשמיע בצורה חופשית את עמדת הציונות הדתית ורבניה ללא השיקולים הפוליטיים של מי שמעוניין להרחיב שורות וקהלים.

ג. מה ביחס לדרישה לחברות של יו"ר המפלגה בהנהלת ראשי הקואליציה? זה לא פוליטי?

זוהי דרישה שצריכה לבוא דווקא מצד הבית היהודי. אצל החרדים למרות שהם רצים בסיעה אחת- גפני וליצמן נמצאים שניהם בהנהלת ראשי הקואליציה. הרי נפתלי בנט הלין בעבר שהוא לעיתים עומד לבדו כקול ימני ציוני יחיד שם בין ראשי הקואליציה ולכן זה אינטרס ראשון במעלה שיהיה לו חיזוק שם.

פורום זה של ראשי קואליציה מתכנס פעם בשבוע ומתווה את מדיניות הממשלה, מדוע שיושב ראש האיחוד הלאומי לא יוכל להרים ידו ולהביע דעתו בפורום חשוב זה? אין פה שום דרישה שבאה על חשבון הבית היהודי ,להפך היא מחזקת את הדרישות בענייני ביטחון ,התיישבות ועוד המשותפות ברוב מוחלט של המקרים לשתי המפלגות .

ד. בא נגיע לנקודה הרגישה- המקומות בכנסת. טוענים בבית היהודי שזו סחטנות.

האמת שיש פה התפשרות שלנו. בא רק נדייק בעובדות:

בכנסת 2013 הסכימו "הבית היהודי" והאיחוד הלאומי על רשימה משותפת בבחירות. נפתלי בנט שימש כראש הסיעה ובעשירייה הראשונה שובצו ארבעה מאנשי האיחוד הלאומי. המועמדים היו אורי אריאל, הרב אלי בן דהן, זבולון כלפא, ואורית סטרוק.

בבחירות ב-2015 לאחר מורכבויות רבות המשיכו את הריצה המשותפת אך היו לאיחוד הלאומי רק שני נציגים אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ'.

לדעתי הדרישה להתפשר על אחד משלוש זה סוג של איזון מתבקש לאור המערכות הקודמות.

עוד אציין שהשריונים החדשים שאישרו לאחרונה חברי מרכז הבית היהודי איפשרו הוספת שני נציגים חילונים לרשימה, ביחד עם איילת שקד זה יכול להביא למצב של 3 נציגים חילונים בתוך ששת המקומות הראשונים ברשימה.

דווקא הכיוון החדש שאליו בנט מושך את המפלגה יחד עם התחזקותה המשמעותית של מפלגת האיחוד הלאומי בעשייתה הציבורית במהלך הקדנציה האחרונה מוכרחים להביא יותר לידי ביטוי את קולה של הציונות הדתית.

ה. אז מה יהיה בסוף?

אני מאמין שאנשי הבית היהודי יגלו אחריות. יש חשיבות רבה לאחדות המחנה, הציונות הדתית רוצה אחדות וריצה משותפת. אנחנו מכבדים את שאיפותיהם של בנט ושקד להנהיג את המדינה ותומכים בהם ומחזקים אותם. עם זאת דווקא בעת הזו חשוב שישמע קולה של הציונות הדתית. קולם של ישיבות ההסדר והגבוהות, המדרשות והמכינות, הגרעינים התורניים, בנות השירות הלאומי, אנשי ההתיישבות ועוד.

הדרישות שלנו אינן דרישות רק בשם המפלגה אלא בשם הציונות הדתית. האיחוד הלאומי רוצה להמשיך ולהשמיע את הקול הזה. שילוב הכוחות הזה יוביל אותנו יחד להמשך עשייה ברוכה למען עם ישראל.