אכיפה פוליטית

מי שחושב שמותר למישהו לבחור "מטרה פוליטית" ולקיים אכיפה בררנית צריך להיות מסולק מן הזירה הציבורית.

ד"ר חיים משגב , כ"ד בכסלו תשע"ט

ד"ר חיים משגב
ד"ר חיים משגב
צילום: עצמי

הנה אני אומר את הדברים במפורש: יש הבדל של ממש, חד משמעי, בין הפגישות של יאיר לפיד עם מו"ל ידיעות אחרונות לבין המפגשים של ראש הממשלה עם אותו אדם. הראשונות, נעשו במחשכים, בתכיפות רבה, בימי שישי בבוקר, הרחק מן העין הציבורית, בדירת מסתור, תוך מחיקת עצם קיום הפגישות מיומן הפגישות של שר האוצר, בעוד שמפגשיו של בנימין נתניהו נעשו בגלוי.

הם התקיימו, ככל שניתן לשער, במעון ראש הממשלה, ולשם אי אפשר להגיע בהסתר. לא מעט אנשים נמצאים במקום - מאבטחים, אנשי משק ועוד - וכל כניסה מתועדת. ועוד זאת: ראש הממשלה אף טרח לתעד את המפגשים - ולאחר שהם הסתיימו - בלא כלום להערכתי - הוא שמר על ההקלטות, ככל שידוע, בטלפון הנייד של ראש הסגל בלשכתו. נתניהו לא חשש מתוכן השיחות שכן הוא הוביל אותן מתוך ידיעה שהן מוקלטות.

אבל ההבדל היותר משמעותי הוא ששיחותיו של לפיד עם נוני מוזס התקיימו על רקע ההצבעות על "חוק ישראל היום". חברי הכנסת של תנועתו של לפיד, אלה שנכחו באולם המליאה, בלי למצמץ, תוך מתן מעטה כאילו-אידיאולוגי לעצם ההצבעה, הצביעו בעד הצעת החוק. ועוד דבר נבע מן השיחות הללו: השרים מטעם מפלגתו של לפיד הזרימו כספי-מדינה לקופתו של מוזס בדרכים לגיטימיות, לכאורה, אבל, לטעמי, מסריחות.

אז הנה הדברים: היועץ המשפטי לממשלה, או מי מטעמו, מנהל הליכי חקירה, שבלשון משפטית, שאני אמון עליה מזה שנים רבות מאוד מוגדרת כאכיפה בררנית. ואכיפה מן הסוג הזה מצדיקה, בדרך כלל , גם העלאת טענה המוגדרת הגנה מן הצדק בבית המשפט; עקרונות של צדק והגינות משפטית עומדים ביסודו של טיעון זה.

ואם בזה מדובר, אינני רואה שופט הגון בישראל - ואין אחרים למיטב ידיעתי - שלא ישאל את רשויות התביעה כיצד לפיד לא נחקר, למצער, בעקבות פגישותיו התכופות עם מוזס, כשכל הנסיבות מעידות על כך שהיה ניסיון ברור להעלימן. הרי כבר במקורותינו נשאלה השאלה "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו." ואמירה חכמה זאת צריכה לשמש נר לרגלי כל חוקר.

אז אני שואל, ושאלתי כבר לא אחת, איך יכולים בפרקליטות המדינה להסתכל לציבור בעיניים כשרשויות האכיפה נוהגות איפה ואיפה. והתשובה לא יכולה להיות שהמפגשים של נתניהו הולידו "ראיית זהב". זאת דמגוגיה זולה. אין בהקלטות דבר מעבר למה שיש בהן בעוד שהפגישות של לפיד עם מוזס, בנסיבות שבהן הן התקיימו, בוודאי מעוררות הרבה מאוד חשד ועילה טובה לחקירה; מה גם, שהן הולידו הצעת חוק - שסוכלה, אגב, בידי נתניהו - שאם היה מתקבל הוא היה מניב למוזס הרבה מאוד כסף.

ואחרי כל זה, אני קורא שהמשטרה מכנה את לפיד "עד מפתח". כלומר, שלעובדה שהוא הסתיר את קשריו הקרובים עם ארנון מילצ'ן ערב כניסתו לתפקידו הממלכתי ושלעובדה שהוא טרח להסתיר את הפגישות עם מוזס שהולידו מהלך פרלמנטארי מאוס אין כל משמעות; בעיני, לפחות, משמעות הדברים היא שמה שמתגלה כאן זאת חקירה מגמתית, לא ראויה, מוטה פוליטית.

אסור לתת לזה לקרות; ומי שחושב שמותר למישהו לבחור "מטרה פוליטית" ולקיים אכיפה בררנית צריך להיות מסולק מן הזירה הציבורית.