ארבע המלכויות ורמז הסביבון

הרב עזריאל זילבר , כ"ד בכסלו תשע"ט

הרב עזריאל זילבר
הרב עזריאל זילבר
צילום: עצמי

רעיון ארבע המלכויות שימלכו בעולם לפני בוא המשיח, מקורו בספר דניאל (פרקים ב' וז') בפרק ב' מסופר על חלום נבוכדנצר מלך בבל.

נבוכדנצר חלם חלום ובקומו בבוקר נפעמה רוחו. הוא הבין שהחלום חשוב, אך לרוע המזל, הוא שכח את חלומו. אף על פי כן, הוא דרש משריו ועבדיו לפתור את החלום. אף גזר עליהם, שאם לא יפתרו את החלום, אחת דתם להמית.

מובן שהשרים לא ידעו את החלום ואת פישרו, אך דניאל, שהיה אחד השרים הזוטרים, זכה בסיוע משמים לגלות את החלום ואת פתרונו. בחלום ראה נבוכדנצר פסל ענק בדמות אדם. ראשו של הפסל עשוי זהב, חזהו וזרועותיו מכסף, מעיו וירכיו מנחושת, שוקיו עשויות ברזל, ורגליו מברזל מעורב בחרס. לפתע נעקרה אבן מהאדמה, לא על ידי אדם, התעופפה לכוון הפסל, והכתה אותו ברגליו. הפסל התמוטט ונשבר לרסיסים, והרוח פיזרה אותם, עד שלא נותר מהם דבר. האבן שהכתה את הפסל, גדלה והייתה להר גדול.

פתרון החלום, שניתן אף הוא על ידי דניאל הוא, שימלכו ארבע מלכויות בעולם, המשולות בחלום בזהב, כסף, נחושת וברזל. ראש הזהב של הפסל הוא נבוכדנצר עצמו, ובבל מלכותו. אחריו תבוא מלכות נחותה ממנה, שנמשלה לכסף, ועוד מלכות שתשלוט בכל הארץ, ומלכות רביעית חזקה כברזל. בסוף ימי מלכות זו, הרביעית, תהיה המלכות מחולקת, וחלק ממנה יהיה חלש כחרס. זה הברזל המעורב בחרס שבחלום. לאחר מכן יעמיד ה' מלכות שתעמוד לעולמים, ותכלה את יתר המלכויות – זו האבן שבחלום, המנפצת את הפסל.

נבוכדנצר נזכר שאכן זה היה החלום. הוא השתחווה לדניאל, נתן לו מתנות, ומינה אותו על כל שרי בבל. הוא אף הכיר בכך שה' הוא אדון הכל ומלך העולם.

בהמשך ספר דניאל (פרק ז') מסופר על חלום שחלם דניאל, בעל תוכן דומה לחלום נבוכדנצר. בחלומו ראה דניאל את ארבע רוחות השמיים מגיעות לים הגדול, ומן הים עולות ארבע חיות שונות, גדולות ודמיוניות. הראשונה נראית כאריה עם כנפי נשר. השנייה נראית כדוב. השלישית דומה לנמר, ולה ארבע כנפיים. הרביעית גדולה ונוראה מכולן, עם שיני ברזל ועשר קרניים.

אז ראה דניאל קרן קטנה שהולכת וגדלה, מסלקת ממקומן שלוש קרניים. הקרן הזו יש לה עיני אדם, ופה מדבר גדולות. אז ראה דניאל התגלות של הקב"ה ובית דינו, הדנים את החיות, ומסירים את שלטונן. והנה, עם ענני השמיים הגיעה דמות של בן אדם, והגיעה עד לפני הקב"ה, ולו ניתנה מלכות עולמית, וכל העמים והלשונות יעבדו לו. דניאל קרב [בחלום] אל אחד העומדים, אחד המלאכים בבית דינו של הקב"ה, וביקש הסבר למה שראה. נאמר לו שארבע החיות רומזות לארבעה מלכים שימלכו בארץ, ולאחר מכן, יירשו קדושי עליון את המלוכה עד עולם.

חז"ל פתרו לנו את החידה מי הן המלכויות, ומי המלכות שתבוא אחריהן. במדרש רבה [שמות פרשה לה, ה] פרשו חכמים את חלום נבוכדנצר. המלכות הראשונה כבר פורשה בכתוב, מלכות בבל. השנייה - מלכות מדי ופרס. השלישית - מלכות יוון, והרביעית - מלכות רומא, שהחריבה את הבית השני.

המלכות שתמשול לאחר מכן היא מלכותו של מלך המשיח. כיוצא בזה פתרו חכמים במדרשם גם את חלום דניאל. במדרש רבה [ויקרא פרשה יג, ה] מזהים חכמים את החיות שראה דניאל עם המלכויות הנ"ל. בן האדם שלו ניתנה המלכות הוא עם ישראל. המדרש פותח במילים :"אמר ר' שמואל בר נחמן כל הנביאים ראו המלכויות בעיסוקן..." ומסיים :"ולמה נקרא שמה [של רומא] חזיר שמחזרת עטרה לבעליה הדא הוא דכתיב (עובדיה א) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה".

כלומר, לא רק דניאל ראה את שלטון המלכויות ואת שלטון מלך המשיח שיבוא אחריהן, אלא כל הנביאים ראו זאת.

כותב המהר"ל מפראג בספרו 'נר מצווה' :"ועוד ראה דניאל חיה רביעית (דניאל ז, ז). וכבר אמרנו, כי דבר זה נגד מה שהאדם כלול מן אלו ג' דברים, שהם; כח גופני שיש באדם, ויש כח נפשי, ויש לאדם כח שכלי...אבל יש באדם כח משותף לכל אלו ג' חלקים ביחד...ואמרנו כי הדבור מן האדם, מה שנקרא האדם 'חי מדבר', הוא הכוח הרביעי, אשר הוא כולל האדם בכל שלש כוחות שלו, שנקרא כל האדם 'חי מדבר'. וזה מפני שהדבור כולל כל הג' חלקים; כי הדבור על ידי הלשון, שהלשון הוא גופני. והוא צריך לפעול הדבור על ידי הנפש, שהיא נפש פועלת. וכל דבור הוא צריך גם כן אל השכל, שהרי הבהמה, שאינה שכלית, אין לה הדבור. ולפיכך כאשר השם יתברך העמיד ד' מלכויות מושלים בעולם, ראוי שיהיו כפי ענין האדם, אשר אליו ראוי הממשלה. ולכך ראה דניאל חיה ד' משונה מכל החיות, מפני כי חיה רביעית יש בה של אלו ג' כוחות, והיא כולל כל ג'. אבל ג' מלכיות הראשונות, כל אחד ואחד מהם חלק אחד, רק המלכות הרביעית כולל כולם.

כותב בספר 'בני יששכר' :"בזה תבין מנהג אבותינו תורה הוא אשר המנהג בימי חנוכה משחקין הנערים בחתיכת עץ מרובעת [סביבון] ועליו בד' קצותיו חקוקין אותיות גשנ"ה בפירוד אות אחד לכל רוח והעץ הזה מתגלגל על נקודת קוטב מרכז האמצעי, להורות שהמלכיות הללו המרומזין בתיבת גשנ"ה [ גופני, נפשי, שכלי, הכוח הכולל] הנה כולם סובבים על המרכז נקודה האמצעית ישראל המאחדים הקצוות, על כן הקצוות סובבים על המרכז וכולם יתבטלו אל המרכז ואז יהפוך אל עמים שפה ברורה יחד לקרוא כולם בשם הוי"ה, ואז תתבטל לגמרי זוהמת נח"ש בגימ' גשנ"ה, אז הוי"ה מל"ך הוי"ה מל"ך הוי"ה ימל"ך (בגימ' כנ"ל).

וזה יהיה בביאת משי"ח (בגימ' כנ"ל) צדקנו במהרה בימינו אמן, והנה המנהג הזה היה מקודם נהוג בישראל דוקא בחתיכת עץ על שם הנאמר בנבואה ליחזקאל :"ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה וכו' ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף וכו' וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד" וכו', וכל הענין שם עד ועבדי דוד מלך עליהם עיין שם" [יחזקאל לז טז]