חנוכת הנפשות

הרב משה (מוסא) כהן , כ"ז בכסלו תשע"ט

מוסא כהן
מוסא כהן
צילום: עצמי

שלושת הרגלים סובבים על ציר המעגל החקלאי בארץ ישראל, ועל פיו ביטויי השמחה לאורך השנה. הבשלת התבואה בפסח תחילה, אחר כך הקציר בשבועות ולבסוף האסיף של חג הסוכות.

ספרי החסידות מבארים את עניינו של חג החנוכה, במשמעותו הפנימית, כחג שחשיבותו עולה אפילו על זו של שלושת הרגלים.

חנוכה בא לעולם מכוחנו, עם ישראל, בני אדם קרוצי חומר, בהתעוררות מלמטה, מצידנו. יש בזה ייחודיות, והיתרון הוא בכך שאנו מקדשים את הזמן ללא הוראה מלמעלה, ללא ציווי משמים. 

"באנו חושך לגרש" ו"חושך על פני תהום" - זו יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל. אל תוך החושך הזה מגיע חג החנוכה לגלות את האור, לגלות שם שמים, להופיע קדושה ומסירות נפש למען המטרה. ומכוח אלה הגענו לחנוך את המקדש, ובידינו אור ואש.

כיצד מתקשר חנוכה למעגל השנתי? איך יקבל החג חשיבות אם הוא לא בתוך הרצף החקלאי הישראלי של הרגלים? 

זמן הזריעה של הדגן, בארץ, בדרכו להפוך לתבואה, הוא סביב החנוכה. זהו הזמן החשוך ביותר לזרעים. בתוך האדמה, בקור וברטיבות, בריקבון שבא איתם ובכיליון שנראה בהם,

זהו לכאורה החושך הגדול. אבל כל בר דעת יודע שהוא מביא איתו את האור ואת הצמיחה שאחריו, את הפירות שיצמחו מתוך החושך הזה ואת השמחה שתפרוץ בעקבותיו.

חנוכה הוא הזמן הקובע את שמחת הרגלים שאחריו, בקליטת הזרע ובגשמים שאיתו, ובתנאי הקרקע ומזג האוויר שיביאו את הברכה שבהמשך.

זוהי ממש מלאכת החינוך – הזריעה וחוסר הוודאות, ההשקעה ומסירות הנפש, שפעמים מתלווה אליהם תחושת ההפסד כשהזרעים מראים לכאורה ריקבון או התקדמות איטית מדי.

חשוב שנדע ונפנים תמיד, הורים ומחנכים, שהזרעים שאנו זורעים פועלים את פעולתם, והם מתקדמים בדרכם ובאופן הנכון להם לעשות פרי. עלינו להיות מאמינים וזורעים.

חנוכה הוא ממש זמן של חינוך, של התחלה חדשה, של אמון בעצמנו כהורים ומחנכים, בעמלנו - אלו הילדים. זמן לחדש ולהאיר את האור, זמן לראות את החושך ולשמוח בו ובמה שעוד יצא ממנו.

פעמים שאנו פוגשים מציאות חינוכית חשוכה, בנים שבוחרים בתרבות יוון ודומיה. המחנך היודע להביט באור שבתוך החושך יהיה זה שיעלה את המתחנך אל האור. יתרון גדול יש לאותם אלו שאחרי שהציווי מלמעלה הסתיים ואת הנדרש כבר עשו, יודעים הם להאיר מלמטה אש חדשה מתוך מסירות נפש ואש של אהבה, לרדת נמוך מגובה עשרה טפחים וגם שם לזהות את קדושת החניכים, להתכופף לגובה העיניים וללחוש להם בלט שיר קטן נחמד, לקלף את הקליפות ולהוציא אור קטן ואור איתן.

שלושת הרגלים סובבים סביב התבואה, וחנוכה עסוק בזריעה ובתחילתו של התהליך-בחניכה.  יפים הם דברי חז"ל ביחס לחנוכה באומרם שמעלתו עולה על כולם. בבחינת הדואג לימים עוסק בתבואה, והדואג לדורות עוסק בחנוכת הנפשות.

פטור בלא כלום אי אפשר. צאו לגינה, קחו מעדר ופתחו תלמים או ערוגות, הכניסו כמה זרעי דגן וכסו באימא אדמה, התפללו על הגשם ועד פסח תראו ברכה.  ויחד איתה תזכו לשפע מצוות עשה התלויות בקרקע יותר ממשה ואהרון.