הצדיק הנסתר – התגלה לפתע!

הרב נתנאל יוסיפון , י"ב בטבת תשע"ט

הרב נתנאל יוסיפון
הרב נתנאל יוסיפון
עצמי

תלמיד חכם וצדיק גדול נפטר בירושלים, בדיוק לפני 40 שנה, (יד' טבת תשל"ט), ושמו – רבי שמואל אהרון יודלביץ, מחבר ספר 'מעיל שמואל', וחתנו של רבי אריה לוין.

סיפורים מופלאים רבים אופפים את דמותו של רבי שמואל אהרון, וביניהם הסיפור המופלא על לידתו. וכך היה המעשה. אביו של רבי שמואל אהרון, רבי שבתי, למוד סבל היה. אשתו הראשונה ושני ילדיו הקטנים נפטרו בזה אחר זה. לאחר מכן, נשא רבי שבתי לאישה את 'שיינע מרים', ונולדו לו ממנה שני ילדים, אך גם הם נפטרו בזה אחר זה ל"ע.

לאחר הפטירה, אמרה שיינע מרים לרבי שבתי – איני יכולה עוד לשאת את השכול, זה הילד הרביעי שנפטר...

הבין רבי שבתי את המסר, וללא כעס, ולמרות האהבה הגדולה ששררה ביניהם, הסכים לבקשתה להתגרש....

התחיל רבי שבתי לארוז את החפצים, והנה דפיקה בדלת. בפתח עמד רבי שמואל, יהודי עני וצדיק נסתר, שהתארח מידי פעם בביתם. ערכו לו בעלי הבית את השולחן וכיבדוהו באוכל, ובתום הסעודה סיפר לו רבי שבתי על החלטתם להתגרש.

שאלם הצדיק – והרי חז"ל אמרו, שכשיש שלום בין איש לאשתו, השכינה שרויה במעונם. נדמה לי שהשלום שרוי במעונכם, ומדוע החלטתם לפרק את מעון השכינה?

סיפר לו רבי שבתי על האסונות שפקדו את ביתם, שבעקבותיהם החליטו להתגרש.

והנה, לנגד עיניהם, גבהה קומתו של האורח, ועיניו זהרו כשני אבוקות, וכך אמר: "אל תהרסו את מעון השכינה, המתינו שנה – ואני מבטיח לכם שיוולד לכם בן, גאון וצדיק וקדוש. בן שיאריך ימים, ויאיר את העולם בתורתו וקדושתו"!

השניים ביקשו שהות להתייעץ, ופנו לרבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, בשאלה – אם אכן יש בכוחו של האורח להבטיח. פסק רבי שמואל, שאכן על הבטחתו ניתן לסמוך, והשניים אמרו לצדיק שהחליטו לפעול על פי דבריו.

לאחר ימים מעטים, נפטר הצדיק הנסתר, ורבי שמואל סלנט הבטיח לרבי שבתי, שהוא עלה לעולם העליון לממש את הבטחתו. ואכן, באותה שנה נולד הילד ונקרא שמו בישראל – שמואל אהרון, שמואל על שם הצדיק הנסתר. רבי שמואל סלנט התכבד בסנדקאות ואמר – "אכן הצדיק קיים את הבטחתו, ונשמה גדולה ניתנה לילד... אבל הבחירה החופשית מסורה בידי האדם, נקווה שישקוד על התורה, יתעלה בעבודת ה'...". וכך היה. (מעילו של שמואל, פרקים יא -יב).

סיפור מופלא זה מקפל בתוכו מסרים גדולים, ומאיר נקודה חשובה בספר בראשית, הקשורה גם לתפילה היום – יומית שלנו. איננו מבינים בגנזי נסתרות, אך יש בסיפור רמז, שהצדיק הנסתר נתן באופן מסוים את נשמתו, כדי שתשוב ותתגלה פעם נוספת בדמותו של רבי שמואל אהרון, שהיה כמותו צדיק וקדוש, ואף נקרא על שמו.

ההורים קבלו את הברכה בזכות מצוות הכנסת האורחים המיוחדת שלהם. כידוע, מכל מצווה שאדם עושה נברא לו מלאך טוב, וכאן המצווה שהם עשו, הייתה ממש המלאך שלהם, והם זכו שמלאך זה חזר בדמות נשמת ילדם הקטן. בעומק, זה נכון בכל מצווה, המיוחד בסיפור הזה שאפשר לראות בו את הרעיון מתממש באופן מוחשי.

בפרשת ויחי, מברך יעקב את אפרים ומנשה נכדיו, בברכה שאנו מברכים את הילדים בשעת קריאת שמע על המיטה – "המלאך הגואל אותי מכל רע, יברך את הנערים, ויקרא בהם שמי ושם אבותי... וידגו לרוב בקרב הארץ". מיהו אותו מלאך הגואל את יעקב מכל רע?

בספר בראשית, האבות פוגשים את המלאך פעמים רבות. הפעם הראשונה שבה אחד האבות פוגש את המלאך היא בתחילת פרשת וירא, כשהוא מתגלה לאברהם ומבטיח לו: "שוב אשוב אליך, כעת חיה, ולשרה בן".

וכאן מתעורר קושי גדול - המלאך מבטיח לחזור בזמן לידת יצחק. אך בפועל, בתיאור על לידת יצחק לא כתוב שהמלאך חזר.

המפרשים מרגישים בקושי ונדחקים לתרץ. ואולי ניתן לתרץ (בהמשך לדברים שכתב אור החיים הקדוש בעניין – 'שוב אשוב') – המלאך שב בלידת יצחק. המלאך הוא נשמת יצחק. מלאך זו ישות/ מהות רוחנית. הנשמה של כל יהודי היא מלאך, חלק אלו- ק ממעל.

הגמרא במסכת בבא מציעא מספרת לנו, שהמלאך שבישר על לידת יצחק הוא מיכאל, שרם של ישראל. יצחק, הילד היהודי הראשון והיחיד בימיו, מקפל בנשמתו את כל נשמת ישראל. ממילא, נשמתו היא נשמת ישראל. המלאך של ישראל, פירושו, המהות של נשמת ישראל, אם כך – מיכאל ונשמת יצחק חד הם. המלאך שב בדמות בנה של שרה – יצחק.

מלאך זה מלווה אותנו מאז, והוא המלאך שליווה את יעקב ואבותיו כל ימיו, ובעת פטירתו ברך יעקב את כולנו – נכדיו, שימשיך ללוותינו עד עולם. מלאך זה הופיע בזכות הכנסת האורחים של אברהם, ומאז בכל מצווה שאנו מקיימים, אנו מתחברים לה' וזוכים לברכה והגנה, ופרים ורבים בקרב הארץ.

ובתום היום, שבעזרת ה' היה גדוש במצוות ומעשים טובים, אנו מאחלים לילדינו, הנושאים בנשמתם את המלאך, שיזכו לברכה ושמירה, וידגו לרוב בקרב הארץ!