ימין אמיתי- תגובה למהלך בנט ושקד

הרב אביחיל גרינולד , כ"ב בטבת תשע"ט

אורח
אורח
ערוץ 7

את הכנת תלמידיי לקראת גיוסם לצה"ל אני מתחיל משאלה קשה בפרשת השבוע. 

הקב"ה שולח את משה לבשר לעם ישראל על גאולתם (שמות פרק ו פס' ו-יא) לָכֵ֫ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ אֲנִ֣י יְקֹוָק֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים: וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְקֹוָק֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם הַמּוֹצִ֣יא אֶתְכֶ֔ם מִתַּ֖חַת סִבְל֥וֹת מִצְרָֽיִם: וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֪ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְקֹוָֽק: 

אבל עם ישראל מסרבים לשמוע: "וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֪ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה." 

ולמרות זאת הקב"ה שולח את משה מיד לאחר מכן לבשר לפרעה על הגאולה העתידה: "וַיְדַבֵּ֥ר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: בֹּ֣א דַבֵּ֔ר אֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וִֽישַׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ"
אולם משה טוען: "וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ק לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם".

רש"י מביא את דברי חז"ל שאומרים שלפנינו אחד מעשרה ק"ו שבתורה. והשאלה עולה מאליה: הרי עם ישראל לא שמעו לבשורת הגאולה מקוצר רוח ומעבודה קשה, ומה הק"ו ללמוד מהם אל פרעה שאינו נתון בעבודה קשה וממילא אינו קצר רוח?

ברבותינו פרשני המקרא כיוונים שונים אולם ברצוני להתמקד בתשובת הרב אלי הורוביץ הי"ד מתוך ספרו מלחמת התרבות:

יש להבין שמשה רבינו מתכוון לק"ו פנימי. משה אומר לרבש"ע: אתה רוצה שאיזום פגישת פיסגה ביני לבין מלך מצרים ואוציא אל הפועל את גאולת ישראל בדרכים דיפלומטיות, זה לא ילך! מדוע? כי בנ"י לא שמעו אלי. 
בדברי משה מונח עיקרון ברזל, עקרון רוחני עמוק: הגאולה המדינית והממשית של עמ"י תלויה באופי הפנימי, במה שמתחולל במוחות ובלבבות של בנ"י. אם עמ"י מסוגל לשמוע את פעמי הגאולה, אם ליבותיהם ומוחותיהם מכוונים אל בשורת הגאולה, אל הדיבור האלוקי... יש טעם לפעול במישור המעשי והפוליטי. אבל אם לאו- שום כשרון פוליטי לא יועיל וק"ו שגם פרעה לא ישמע לדברי משה. 

לא משנה הסיבה! אם בשורה האחרונה עמ"י לא מחובר לבשורת הגאולה, ולא נותן גב למשה רבינו אז אין בשביל מה ללכת אל פרעה. הגאולה מתחילה קודם כל מחיבור פנימי, מהזדהות. אולם אם בפנים יש חלל, כל האמצעים והכלים החיצונים לא יעזרו. כל הדיפלומטיה לא תעזור אם עמ"י לא מאמין ולא מחובר לבשורת הגאולה.

כך אני אומר גם לתלמידי: אם חייל לא יודע על מה ולמה הוא נלחם לא יעזור לו רובה התבור הכי מתקדם או אמצעי הסייבר המעולים ביותר. המוטיבציה היא הדבר הראשון שחייל צריך. אם תרבותינו ח"ו זהה לתרבות חייל האויב אזי לא ברור לחייל על מה ולמה הוא מוסר את נפשו, וממילא אין לו מוטיבציה להילחם. 
אי אפשר להתעלם מירידת המוטיבציה בציבור הכללי. מקודם היתה ציונות , ועכשיו מה הלאה? העולם הפך לכפר גלובלי קטן, לאומיות היום זה פאסה. מה השלב הבא? אם לי ולחייל ממול יש פרופיל דומה בפייסבוק ושנינו צופים באותם תכנים ביוטיוב ובשאר כלי המדיה אז על מה המלחמה?! מה המהות?! 

לכן א,ב של הכנה לצבא היא חיבור פנימי אמיתי לשורשינו ולתרבותינו האמיתית כדי להבין על מה אנו נלחמים. מהי שליחותו של עם ישראל בעולם. מדוע הכל מתנגדים לנו, מה תפקידנו.
ואז, ורק אז, כשנדע על מה המלחמה נעזר בכל אותם אמצעים חשובים כדי להכריע את הכף. כל הכלים הללו הם שלב שני אחרי בירור פנימי של מהותינו ותרבותינו.

כך גם ביחס לחיים הפוליטיים. משרד הבטחון, המשפטים ובוודאי משרד החינוך הינם כלים ואמצעים חשובים. אבל הם רק כלים. אם המהות והפנימיות מחולנת הם לא יעזרו. אפשר לחבוש כיפה על הראש ועדיין להיות חסר תוכן יהודי אמיתי.

אפשר לחבוש כיפה על הראש ועדיין לזלזל ברב ישראל רוזן זצ"ל (ולהתנצל). אפשר לחבוש כיפה על הראש ועדיין לתת לגיטימציה לנטיות הפוכות (ולהסביר). אפשר לחבוש כיפה ועדיין לטעון שרוב הציבור לא מצפה לבנין המקדש (ושוב להסביר).

אינני בא לבטל ולזלזל בהישגים חשובים שהושגו ע"י ימין חילוני שכזה, אולם הישגים אלו הם מקריים טכניים חסרי מהות.

ימין כזה הוא באותה מידה הימין שהביא עלינו את נטישת סיני, ההתנתקות, הסכם חברון ועוד. הכיפה על הראש אם איננה מהותית בצורה של מפלגה דתית אמיתית ההולכת בדרך התורה לא תעשה את ההבדל בינה למועמד אחר שאינו חובשה.

באיגרת קמד, הרב קוק פונה לתלמידי רש"ר הירש בקריאה לניצול שעת הכושר, לבוא ולקחת חלק בהנהגת הישוב המתפתח בארץ ישראל, ולא להשאיר את הבימה להנהגה חילונית. הרב כותב דברים מזעזעים על הנהגה חילונית שכזו. הדברים מזעזעים אך לצערינו לעינינו ראינום מתקיימים:

אם נעזוב את שעת הכשר, של התחלת התפתחות הישוב... והיד הרמה המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים, באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה את חרסיה בסיגים של לאומיות מזויפת בגרגרים של היסתוריה ושל חבת השפה, המלבישה את  החיים צורה ישראלית מבחוץ במקום שהפנים כולו הוא אינו יהודי, העומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת, ולסוף ג"כ לשנאת ישראל וארץ ישראל, כאשר כבר נוכחנו ע"פ הנסיון, - היד הטמאה הזאת תתגבר, אז אין די באר גודל האסון...