אנו לקראת הפיכה שיפוטית?

נחי אייל , כ"ה בטבת תשע"ט

נחי אייל
נחי אייל
צילום: יח"צ

האם אנחנו עומדים בפני הפיכה שיפוטית נוספת שתשנה לגמרי את כללי המשחק החוקתי?

אתמול הודיעה נשיאת העליון על הרחבת ההרכב שידון בחוק הלאום ל11 שופטים, ההרכב הגדול ביותר שניתן לדון בו בבג"צ ואשר לא ניתן לערער על החלטתו. מדובר בהחלטה מרחיקת לכת מבחינת האיזון בין הרשויות.

אין זו ההפיכה השיפוטית הראשונה שאנו חווים ואת תוצאותיה של ההפיכה השיפוטית הקודמת אנו רואים עד היום, אך בניגוד להפיכה החוקתית שהוביל אהרן ברק והתבססה בעיקר על פרשנות חוקים ועל היגיון מסוים, נראה שכאן ההפיכה נוגעת למבנה הבסיסי של המשטר הדמוקרטי והפרת האיזון העדין (שלפעמים נראה שכלל אינו קיים) בין שלוש הרשויות.

ההפיכה החוקתית של אהרון ברק גם היא טרפה את הקלפים מחדש בנוגע למעמדו של בית המשפט העליון ועד היום היא שנויה במחלוקת רחבה. השיטה של ברק התבססה על ההיגיון לפיו חוק יסוד גובר על חוק רגיל, לפיכך אם הכנסת בוחרת לחוקק חוק אשר נוגד חוק יסוד קיים -  החוק החדש אינו חוקתי.

ניתן להבין את ההיגיון העומד מאחורי גישה זו ועיקר הביקורת עליה נמצאת במרחב הפרשנות הגדול שנתן ברק לבית המשפט לבחור על פי שיקול דעתו ובניגוד לעמדת המחוקק אילו ערכים גוברים על ערכים אחרים, ובכך דה פקטו לתת סמכות בידי שופט שאינו נבחר ציבור לקבוע אילו ערכים ואילו חוקים יהיו במדינת ישראל, על פי השקפתו הפוליטית ולעתים בניגוד לדעתם של נבחרי הציבור.

אבל החלטת בית המשפט העליון לדון בעתירות כנגד חוק יסוד הלאום מצעידה את המדינה הדמוקרטית צעד אחר קדימה לעבר התהום. גם אם יידחו העתירות, משמע כי בבית המשפט העליון סוברים כי בסמכותם לפסול חוק יסוד על בסיס חוק יסוד אחר ללא סמכות מוגדרת בחקיקה, או במילים אחרות על פי רצונו והשקפתו הפוליטית של השופט.

עצם המחשבה כי לשופטי העליון קיימת סמכות לדון בביטולו של חוק יסוד היא הרסנית,  והמשמעות שלה בפועל היא שבית המשפט יכול לבטל כל חוק של הכנסת על פי החלטתו ומבלי להתבסס על חוק קיים, וזאת מבלי שהשופטים נבחרים על ידי הציבור ומבלי לאפשר לכנסת ולממשלה לממש את המנדט שקיבלו מהציבור.

במהלך השנים עבדנו רבות בפורום המשפטי לתיקון מערכת המשפט, מתוך הבנה כי מדובר ברשות חשובה אשר מהווה חלק בלתי נפרד משלוש הרשויות המאזנות אחת את רעותה במדינה דמוקרטית. אם שופטי העליון יפסלו את חוק הלאום, ואף לפני כן – בעצם הדיון בתקפותו של חוק היסוד - ישים עצמו בית המשפט מעל הרשויות האחרות ויפר את מערכת האיזונים. צעד זה עלול להוביל לתוצאות קשות כמו למשל חקיקת פסקת ההתגברות, שמטרתה לצמצם את כוחה של מערכת המשפט ולהחזירה למקומה הטבעי - תיפסל על ידי בג"ץ, ובסופו של דבר לא תשאיר אופציה אחרת חוץ מלסרב לקיים את החלטותיו, או במילים אחרות "אנרכיה".

עוד לא מאוחר מדי, עדיין קיימת לבית המשפט היכולת לדחות את העתירה על הסף ולהימנע מהמצב הבעייתי. כל מי שאכפת לו מהדמוקרטיה במדינת ישראל צריך לקוות שבית המשפט העליון יתעשת ויחליט לנהוג באחריות.

נקודה מעניינת לסיום שכדאי לשים אליה לב היא ההחלטה להרחבת ההרכב דווקא ל11 שופטים, האם זה קשור לעובדה כי בבית המשפט העליון מכהנים כיום 5 שופטים שמרנים ובהרכב כזה הם בוודאות יהיו במיעוט?!