חדור מטרה

תפקידו של יהודי - לשמור כראוי על הפיקדון שניתן. אך אינו יכול להסתפק בשמירה בלבד, הפיקדון הזה דורש 'טיפול' מתמיד.

הרב שמואל רסקין , כ"ו בשבט תשע"ט

הרב שמואל רסקין
הרב שמואל רסקין
צילום: חב"ד קרן אור

במחנה העבודה בו שהה המשפיע ר' מענדל פוטרפס בסיביר, היו מקבץ של אנשים מכל גווני המרקם החברתי. בין האסירים היה אחד שטען שהיה בעבר לוליין בקרקס. האחרים לא האמינו לו, אז הוא הצהיר - "כשאקבל הודעת שחרור, אערוך לכם כאן מופע הליכה על חבל, כדי להוכיח לכם שאני דובר אמת".

ואכן, ביום השחרור של אותו האסיר מתחו אנשי המחנה חבל בין שני עצים גבוהים, והלוליין צעד על גבי החבל לקול תשואת כולם שלא פסקו להתעפל מהיכולת המרשימה.

כשחזר לקרקע, שאלו אותו הסובבים: "אמור לנו, איך עשית את זה כשאתה רואה תהום פעורה תחתיך והסכנה מוחשית ובכל מעידה קלה תיפול למוות בטוח? איך אתה מסוגל ללכת קדימה בביטחון שכזה ולעבור על החבל לצד שני?". אמר להם הלוליין: "יש בזה כללים רבים, וצריך ללמוד ולהתאמן הרבה בכדי לעשות זאת. אך ישנו כלל אחד שאותו חשוב לזכור ולשנן לפני הכל: לא להביט על הגובה העצום, לא לשים לב לסכנות, לתשואות הקהל, להתמקד רק בדבר אחד - לצעוד קדימה אל המטרה".

פרשתנו מפרטת את דיני השומרים 'ארבעה שומרים' - שומר חינם, שומר שכר, שוכר ושואל, ומידת אחריותם לפיקדון שהופקד בידם. מעבר לרובד הפשט ולדינים הממוניים שבפסוקים אלו, תורת החסידות מסבירה רובד עמוק יותר: כל יהודי הוא שומר. הוא מחזיק בפיקדון שהפקיד בידו הבורא - נשמתו, שהיא "חלק א-לוה ממעל ממש"- חלק מה' כביכול, שהופקד למשמרת בתוך גופו של היהודי.

תפקידו של יהודי - לשמור כראוי פיקדון זה. אך אינו יכול להסתפק בשמירה בלבד, הפיקדון הזה דורש 'טיפול' מתמיד - בנוסף לצורך לשמור על הנשמה לבל תיפגם על ידי העולם הגשמי והחומרי, חייב השומר להשיג את המטרה שלשמה ירדה הנשמה לעולם, ועליו לעסוק בקיום התורה ומצוותיה, בכדי להעלות את הנשמה למדרגה גבוהה יותר. נכון, זו "שמירה" ועבודה קשה ומורכבת, מלאת אתגרים, אך אם נתנתק מרעשי הרקע ונתמקד במטרה - נוכל לצעוד בבטחה אל עבר היעד.


שבת שלום,
הרב שמואל רסקין
בית חב"ד קרן אור בודפשט