כסף כשר

הרב נתנאל יוסיפון , ב' באדר תשע"ט

הרב יוסיפון בסדר ט"ו בשבט
הרב יוסיפון בסדר ט"ו בשבט
צילום: יח"צ

השבת, ד' אדר, מציינים את יום ההילולא של רבי ליב שרה'ס, צדיק פלאי ואפוף מסתורין מראשית תנועת החסידות, שסיפורים רבים מסופרים אודותיו. נודד היה בדרכים, פודה שבויים, מושיע יהודים בעת צרה, משיב נשמות נדחות לאביהם שבשמיים, ומי שנטל על שכמו את פרנסת הצדיקים הנסתרים.

אחד הדברים המופלאים אודותיו הוא שבספר 'רזיאל המלאך', שהודפס כ-30 שנה לפני לידתו נכתב המשפט: "שתפתחו לבו של לייב בן שרה ללמוד תורה", הרבי מליובאוויטש ייחס תפילה זו לרבי לייב שרה'ס.

מספרים, שפעם ישבו ביחד שלושה צדיקים ואמרו: מי שיש לו מעות כשרות הוא יזכה לקנות 'משקה' להתוועדות החסידית.

פתח הרב משפיטובקה ואמר: לי יש מעות כשרות, שקיבלתי 'דמי-פסק' עבור דין תורה שפסקתי בו לאמיתה של תורה.

אמר לו רבי פנחס מקוריץ: יתכן שאין אלו מעות כשרות, שהרי ישנה אפשרות שאחד מבעלי הדין לא רצה לתת סכום כזה, ורק בגלל שהשני נתן היה מוכרח גם הוא לתת. אבל לי יש מעות כשרות, כי היום התפללתי על אדם אחד, וב"ה תפילתי הועילה, ומטוב ליבו נתן לי אותו אדם כסף 'פדיון' .

אמר רבי ליב שרה'ס: גם זה איננו כסף טהור, שהרי יתכן שאם האיש בעצמו או אדם אחר היו מתפללים, תפילתם הייתה מתקבלת, ולא היה צריך לתת את דמי 'הפדיון'. אבל לי יש אפשרות להביא כסף כשר. אמנם אין לי כסף כלל, אך אלך ואלווה כסף לצורך קניית 'המשקה', והלוואה זו תהיה כסף כשר, ואזכה בו בוודאות בדין תורה.

נמנו וגמרו שהצדק עם רבי ליב שרה'ס.

ומתאימים הדברים לדרשתו החסידית של רבי מרדכי מנישחיז על הפסוק בפרשת תרומה: "מקשה אחת זהב טהור". דבר קשה אחד יש בעולם, שיהיה לאדם 'זהב טהור', מעות נקיות וכשרות. אם נמצא אדם שיש לו מעות כאלו, הרי הוא בבחינת מנורה בעולם העליון. (לפי סיפורי חסידים, תורה, מס' 218).

עומק גדול יש בדבר. במבט ראשוני, דבריו של רבי ליב שרה'ס תמוהים מאד, הרי האחרים כספם כשר, ורק כשמדקדקים מוצאים בכספם סיג קטן של חסרון, ואילו לרבי ליב אין בכלל כסף והוא מציע ללוות כסף שאינו שלו מאחרים, ובמה כספו כשר יותר מהאחרים?

אלא, שכאן בדיוק נמצאת הנקודה. רדיפת הכסף וטרדות הפרנסה היא הגורם המרכזי לשקיעת האדם בעולם החומריות, ומכאן אצה הדרך ל'קיצורים הלכתיים' ו'היתרים מפוקפקים' לשם ריווח כספי. לצערנו, ישנם אנשים רבים, שמדקדקים בכל דקדוק הלכתי אפשרי, אך בענייני ממונות 'אין אלוקים בכסף'.

וכאן בדיוק טמון האתגר של כסף כשר. טרדות הפרנסה הן תוצאות של חטא אדם הראשון. הקללה הקדמונית "בזיעת אפך תאכל לחם" היא המנוע המרכזי לרדיפת הכסף האין סופית. אם ננטרל את הסיבות הרלוונטיות לחטא זה ולקללה זו, נמצא את הדרך להשיג כסף כשר.

אחת הסיבות המרכזיות לחטא היא שאיפתה של האישה להיות כאלוקים ולשלוט בעולם, וכפי שמביא המדרש שהנחש שכנע את האשה שכדאי לה לאכול מהעץ כי – "מן העץ אכל וברא את העולם" (מובא רש"י בראשית ג, ה). ואכן, הרצון להשיג כסף רב נובע גם מרצון לשלוט, כסף ובעלות על ממון מבטאים ויוצרים שליטה.

נמצא שהרצון לשלוט ולהיות כאלוקים, ובמילים אחרות – לייחס את הכסף לעצמנו, הוא הגורם לרדיפה אחר ממון רב, וממילא הגורם לכך שאנו שוגים ומשיגים כסף לא כשר. רבי ליב שרה'ס מנטרל זאת בכך שכל כספו מגיע מהלוואה. הוא מודע לכך שאין לו כסף משלו, אלא כספו מוענק לו בהלוואה. ובעצם, על כולנו לנהוג כך תמיד, לדעת שגם הכסף ששייך לנו הוא למעשה פקדון והלוואה מבוראינו, וממילא אין טעם להשיג כסף לא כשר, הסכף שייך לה' ועליו להגיע אלינו בדרכים שה' נתן לנו להשיג בהם כסף.

אמירה זו מצויה גם בסיפורי חז"ל, המדברים על הכסף כפקדון בידי אדם. ומכאן קצרה הדרך גם למסקנתם של חז"ל, המדברים על כך שעל האדם לתת צדקה, שהרי אם הכסף הוא רק פקדון בידי האדם, עליו לחלוק אותו עם אחרים, ולשמש בתפקיד אותו הועיד לו ה' – צינור לשפע מה' לעולם.

כך נהג רבי ליב שרה'ס בהיותו איש האוסף צדקה ופודה שבויים ומפרנס עניים. וזוהי נקודה מרכזית בפרשת תרומה, שהרי הקב"ה היה יכול לבנות משכן ולגייס אליו תרומות בעצמו, אך הוא רוצה שאנו נתנדב ונתן מכספנו לצדקה ולקודש.

וכפי שדרשו: "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו, תקחו את תרומתי". לכאורה היה צריך להיות – תקחו את תרומתו, תרומת האדם, ולמה נאמר "תרומתי"? אלא ללמדך, שכשהאדם תורם לצדקה, הוא מבין שהכסף שייך לה', וממילא תרומתו היא תרומת ה'. וזו מעלתו, שהוא הופך לצינור לשפע שה' מזרים לעולם, ומכח זה גם הוא זוכה לשפע!