לכבוד ולתפארת

הרב יעקב הלוי פילבר , ה' באדר תשע"ט

הרב יעקב הלוי פילבר
הרב יעקב הלוי פילבר
צילום: ערוץ 7

עיקרה של היהדות הוא עולמו הפנימי של האדם, ועם זאת יש ערך מוסף למראה החיצוני. איך עלינו להתייחס לנויו של העולם? מצד אחד אנו אומרים: "שקר החן והבל היופי", ורבי יעקב [אבות פ"ג מ"ט] אומר: "המהלך בדרך ושונה, ומפסיק ממשנתו ואומר: מה נאה אילן זה, מה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו", שמהם משמע לכאורה שעל האדם להסתייג, עד כדי התעלמות, מהיופי העולמי.

ומאידך אנו אומרים: "הדור נאה זיו העולם"  ובמדרש [קה"ר ז] אנו מוצאים: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי", שממנו משמע שעל האדם להתבונן ולראות כמה נאים ומשובחים מעשיו של הקב"ה.

אבל באמת אין כאן מחלוקת, יש כאן התייחסות לשני מקרים הפוכים, האחד, כאשר ההתרשמות ממראה הטבע ויופיו מביאה את האדם להפסיק ממשנתו, עד שההתפעלות שלו מיופיו של העולם מנתקת אותו מבורא עולם, התרשמות כזו היא לרועץ לאדם המסכנת את חייו הרוחניים.

אבל אם ההתבוננות ביופי הבריאה דווקא מביאה את האדם להתחבר יותר אל בורא העולם, כמאמר הנביא [ישעיה מ כו]: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה", אז אדרבא ההתרשמות וההתפעלות מיופי העולם היא מומלצת, כמו שכתב הרמב"ם [הל' יסודי התורה פ"ב ה"ב]: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו (של הא־ל)? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול".

ומטעם זה נפסקה ההלכה: "היוצא לשדות או לגנות בימי ניסן וראה אילנות פורחים ונצנים עולים מברך: שלא חסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות כדי להנאות בהן בני אדם" [רמב"ם, הל' ברכות פ"י הי"ג].

חשיבות החזות החיצונית אינה רק במראות נופי הטבע, אנו מוצאים את חשיבות  החזות החיצונית גם של איש הציבור בכל הרמות, החל מהמלך שעליו אמרו [סנהדרין כב ב]: "מלך מסתפר בכל יום שנאמר: 'מלך ביופיו תחזינה עיניך'", גם הכהן הגדול חייב להקפיד על הופעה חיצונית כמו שמובא שם: "כהן גדול מסתפר מערב שבת לערב שבת הואיל ומשמרות מתחדשות" ופרש"י שם: "וצריך להסתפר מפני משמרת חדשה זו הנכנסת שיראוהו ביופי".

את חשיבות הופעתו החיצונית של הכהן הגדול אנו מוצאים כבר בתורה האומרת: "ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת". לא רק מהמלך והכהן נדרשת הופעה  חיצונית מרשימה שיהיה "בעל מראה" אלא היא נדרשת גם מהשופט  כמו שכתב הרמב"ם [פ"ב מהל' סנהדרין ה"ו]: "כשם שבתי דין מנוקין בצדק כך צריכים להיות מנוקין מכל מומי הגוף.

וצריך להשתדל ולבדוק ולחפש שיהיו כולן בעלי שיבה, בעלי קומה, בעלי מראה". ואפילו הנביא שתפקידו הוא רוחני גם הוא צריך להיות בעל הופעה חיצונית מרשימה, כמו שאמרו [שבת צב א]: "אין השכינה שורה אלא על בעל קומה".

ולכאורה הדבר תמוה מה הצורך לנביא שהוא איש רוח להופעה חיצונית מרשימה? את הסיבה מסבירהר"ן בדרשותיו [הדרוש החמישי]: ש"אין ראוי שידבר אל הרבים אלא רק איש בעל צורה כדי שיהיו דבריו נשמעים יותר". מפני שההמון מושפע מהמראה החיצוני, ומפני הטעם הזה אמרו בבכורות [מה ב]: "מנין שהקב"ה משתבח בבעל קומה? שנאמר: 'אשר כגובה ארזים גבהו'".

וכבר אמרו חז"ל: "אשה נאה ודירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של האדם", על כן גם במקדש הנקרא: "נויו של עולם" ההקפדה אינה רק למראה החיצוני של המבנה אלא גם ללבוש שהכוהנים לובשים בעבודת המקדש.