רחמי רשעים אכזרי

הרב אריאל לוי , ז' באדר תשע"ט

הרב אריאל לוי
הרב אריאל לוי
צילום: עצמי

טבעו של יהודי שהוא רחמן. הרחמנות היא מידה טובה וחשובה. עם ישראל הוא עם של רחמים. כולנו רוצים להיות עדיני נפש, מאירי פנים ומלאי אכפתיות ורחמים כלפי כל יהודי.

עם זאת עלינו לזכור ש"אין טוב אלא תורה", שתורתנו הקדושה כוללת את כל הטוב שבעולם, וגם במידת הרחמים עלינו להשתמש רק לפי התורה. לצערנו, תרבות זרה של נכרים נכנסה למחנה ישראל. במקום מוסריות אמתית של תורה, מנסים להשתיק את זעקת הכאב של הציבור, להרדים את הלב היהודי.

אורי אנסבכר הי"ד, בת ישראל קדושה וטהורה, נרצחה בידי צר ואויב רע ואכזר, ולממסד יש מגמה להשתיק כל כאב ומחאה. לחזור לשגרה של תרדמת. מוציאים צו איסור פרסום, מנסים להטעות את הציבור כאילו ייתכן שנרצחה לא על רקע לאומני, ומבזים כך גם את כבוד הנרצחת ומשפחתה.

המושגים של איפוק או הכלה והבלגה כלפי האויב, אינם מוסריים, ואינם לפי השקפת התורה!

בשולחן ערוך נפסקה הלכה שאם מצאו ישראל הרוג קוברים אותו בבגדיו, ומסביר הש"ך שאם נרצח ע"י גויים, קוברים אותו כאשר הוא נמצא כדי "להעלות חימה ולנקום נקם"!

זכינו וחזרנו לארצנו אחרי שנות גלות, לא כדי להיות חרפה לשכנינו, לעג וקלס לסביבותינו.

הרצח הנורא של אורי אנסבכר הי"ד בידי חלאת האדם, אמור לטלטל ולזעזע את כולנו! ועל אישי הציבור להורות על פעולות תגמול באויב. התפקיד מוטל על ראשי העם (לא על יחידים כאובים!) בצורה ממלכתית.

כשמרחמים על האויב, כשלא נלחמים בו עד חורמה, אין זו רחמנות אלא אכזריות על בני עמנו.  כך מלמד אותנו החכם מכל אדם: "רחמי רשעים אכזרי"!

וכך הזהיר הרמב"ן מפני רחמנות אווילית כלפי האויב: "כי ברחמנות הטיפשים יאבד כל משפט". מי שמוותר על הנקמה הממלכתית באויב, מי שמנסה לחזור לשגרה ולהשתיק קול זעם וכאב, לא רחמן הוא, לא מוסרי אלא אכזרי על בני עמו! האויב מפרש את הרחמנות האווילית עליו כחולשה, ובכך מקבל מוטיבציה למלא עוד את תאוות הרצח החולנית שלו. ולאויב צריך להתנהג כמו אל אוייב!

הלוואי שנזכה בקרוב להנהגה עם רחמנות אמתית על יהודים, הנהגה שתקיים בצורה ממלכתית את הפסוק "ישמח צדיק כי חזה נקם, פעמיו ירחץ בדם הרשע, ויאמר אדם: אך פרי לצדיק, אך יש אלוקים שופטים בארץ".