לא לפסול מי שאינו בשלמות

הרב יעקב הלוי פילבר , ט' באדר תשע"ט

הרב יעקב הלוי פילבר
הרב יעקב הלוי פילבר
צילום: ערוץ 7

זה כמה נטוש במחננו הויכוח על לימוד התנ"ך האם ראוי ללמוד אותו בגובה העינים, הללו מחייבים והללו פוסלים, מה הייתה עמדתו של הראי"ה קוק בנידון.

במקומות רבים בכתביו מדגיש הראי"ה שלא לפסול אנשים שהעולם הדתי שלהם אינו נראה לנו בשלמות, אמנם במקדשעלינו להקפיד שהדברים יעשו בשלמות כמו בהדלקת הנרות במנורה שעליה כתוב בתורה [שמות כז כ]: "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד". 

אבל בביתו הפרטי של האדם בהדלקת נרות שבת יש מחלוקת [שבת כו א] בין רבי טרפון ורבי יוחנן בן נורי, רבי טרפון סובר שגם את נרות שבת אין מדליקים אלא בשמן זית בלבד.

וכנגדו עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: "מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין, ומה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים, ומה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות, ומה יעשו אנשי קופטקיא שאין להם לא כך ולא כך אלא נפט? אלא אין לך אלא מה שאמרו חכמים". וההלכה שנפסקה [או"ח סימן רסד סעיף ו] היא כרבי יוחנן בן נורי: "כל השמנים כולם יפים לנר, ושמן זית מן המובחר".

את המחלוקת הזו על הדלקת נר שבת מרחיב הראי"ה בספרו עין אי"ה [שבת פ"ב אות עז] לא רק להדלקת נרות שבת אלא גם להארת אור השכל והשכלתו של האדם, והחומרים המופיעים בגמרא להדלקת נר שבת רומזים ללימודים שבהם האדם מאיר את שכלו ליראת ה' וקיום המצוות.

רבי טרפון סובר שכמו ששמן זית הוא הטהור שבשמנים והאור הנמשך ממנו הוא הצלול והמאיר ביותר כך יש לאדם לעסוק בחלקי התורה בהבנה הגבוהה ביותר כמו האור הבא משמן הזית שהוא הצלול ביותר, ומה שפחות מזה אינו כשר להדליק בו את האור המאיר את קדושת השבת.

כנגדו טוען רבי יוחנן בן נורי שלא כל יהודי זכה להיות בדרגה גבוהה כזו שיוכל לעסוק במאור הפנימי העליון של התורה השופע אל האדם בהרחבה כמו האור של שמן הזית, אלא יש אנשים שידיעות התורה שלהם נמשכות אליהם בשיעורים קטנים.

כדוגמת שמן השומשמין שהשמן הנאסף מהם הוא בא מגרגירים קטנים רבים, ומכולם יחד אנו מקבלים שמן נחות יותר אבל בכוחו להאיר לנו את החשכה, כך גם אותם אנשים שהשכלתם התורנית היא מכל דבר ודבר קטן שבתורה, אם זה הלכות או פלפולה של תורה גם בהבנה היותר פשוטה.

מכולם יחד נבנה עולם תורני המאיר את נפשו של הלומד, על כן מי שהולך בתומו בהליכות התורה בדבריה הפשוטים, גם אם הדברים נראים יבשים, באמת הם מלאים קדושה ואור עולם, וגם חלק זה של הלימוד הוא נרצה לפני הקב"ה,

למטה מהם יש אנשים שבהיותם עניי דעת הם אינם ברמה של לימוד הדברים הגלויים שבתורה, ואותם צריך להשכיל ולקרבם לתורה בדברים פשוטים על ידי משלים פשוטים הלקוחים מהחיים המעשיים, שהם אינם גופי תורה אלא כמו קליפה שאינה עיקר הפרי, ולכן הם דומים לקליפת האגוז שאת השמן מוצאים מתוך הפרי אחרי שפיצחו את קליפתו.

וכך היו אנשי מדי שהיו עניי דעת והיו צריכים למשוך אותם לקדושת התורה ע"י משלים חיצוניים המורגשים בדמיון הגס, אבל עדיין בלימוד הזה עסוקים הלומדים בדברים הקשורים לתורה.

ויש עוד למטה מהם אנשים שהעיסוק הלימודי שלהם אינו אפילו בדברים הקטנים והפשוטים שבתורה, אלא הם התרגלו לחכמות העולם ואי אפשר להמשיכם לדברי תורה אלא על ידי דוגמאות הלקוחות מחכמות אנושיות, שמעורב בהן גם הנחות מדעיות ששורשן אינו רוח ה' השופע על יראיו, אלא רעיון אנושי העלול לשגיאה.

את הלימוד הזה מדמה הראי"ה לצנון, שיש בו מרירות אבל אפשר גם ממנו להוציא שמן שיאיר, כך הלימודים הללו גם מהם יצא לפעמים דבר המאיר את עיני האנשים, וכאלו היו אנשי אלכסנדריא שהתרחקו ממקורה של תורה ואין להם אלא שמן צנונות, ומהאור הזה נעשו אנשי חיל יראי ה' דבקים בתורה ואהבתה, גם היא בכלל השמנים הכשרים.

ויש אנשים שהם למטה מהם, אנשים שירדו למדרגה יותר נמוכה, עד שעיקר הארתם השכלית אינה כי אם חכמות חול טבעיות ומדיניות, כמו הנפט שאין לו כל קשר ושייכות לצומח שהשמן בא ממנו, ועם זאת כל זמן שהם חפצים להיות עם השכלתם הכללית הולכים בדרך ישרה בדרכה של תורה, והם מהשכלתם החילונית והעמקה בחכמות טבעיות שהדמיון האנושי שולט בהם, מהם הם לוקחים מוסר השכל ויראת ה' בהכרת הבורא ממעשיו ויצוריו, אם האנשים הללו על ידי הלימודים האלו מביאים את לומדיהם להיות דבקים באמונה בתורה ויראת ה' גם הם בכלל השמנים הכשרים, ואין לפסול אותם.

וכיון שההלכה נפסקה כרבי יוחנן בן נורי מסיק מכך הראי"ה שגם אם יש לפסול כל דעה או רעיון שמרחיקות את האדם מאורה של תורה ואין להשתמש בהם להאיר את שכלו של האדם, והוא דומה לשמן הפסול שאינו נמשך אחרי הפתילה שאין מדליקים בו נר שבת.

אבל לעומת זה כל לימוד וידע שכלי, שעל ידם יתחבר האדם במעשיו או דעותיו אל שרשי התורה, גם אם הלימוד הזה אינו מושלם, גם הוא שמן כשר ואין להרחיקו מהלגיטימיות החברתית, אבל מי שאפשר לו לא להסתפק במועט אלא לעלות יותר אל הקודש, ולהשכיל באור התורה הגבוה ביותר, זוהי חובתו וכך יפה לו, ועל כן "שמן זית מן המובחר", ועם זאת גם הרחוקים מהאור הטהור אין לבטל אותם.

וגם הם אם יאירו באור הנמוך יותר את חייהם באור קדשי ה', ועם זאת יהיו מקושרים בכללות אמונת אומן ועול מלכותו יתברך, גם הם רצויים לפני המקום ויש לכבדם.