אופנה של קודש

הרב חגי לונדין , ט' באדר תשע"ט

אופטימיות. הרב לונדין
אופטימיות. הרב לונדין
צילום: קהלים

פרשת תצוה עוסק בבגדי הכהן הגדול. אם נבחן את צרכי חיינו נראה כי חלק מהם הנם טכניים בלבד. הצורך בהתניידות למשל אינו נותן לנו סיפוק מצד עצמו אלא הוא בבחינת אמצעי ותו לא.

לעומת זאת, ישנם צרכים מסוימים כדוגמת אכילה, שינה, זוגיות - שאינם רק צרכים טכניים אלא אנו מקבלים מהם סיפוק נפשי ושמחה. אחד מהצרכים הללו הוא ההלבשה.

בגדיו של האדם אינם רק חפצים טכניים שנועדו להגנה מקור או מחום. חז"ל בגמרא מכנים את הבגדים 'מכבדותי' - הכבוד של האדם. בעלי חיים אינם לובשים בגדים.

האדם לעומת זאת, בכך שמכסה את גופו בבגדים מעניק לעצמו ממד של אצילות. מכיוון שכך לעתים רבות אדם מגדיר את עצמו באמצעות הלבוש - אסתטיקה, צבע, מקובלות חברתית וכן הלאה. אם בכל בגד ישנו צד נפשי שמתלווה אליו, הרי בבגדי הכהן הגדול על אחת כמה וכמה.

בגדי הכהן הגדול הם שילוב של חומרים רבים מעולם החי, הצומח והדומם - המקבלים כולם את ערכם הרוחני בבואם לשרת בקודש.

הבגד המרכזי של הכהן הגדול הוא מעיל התכלת. מעיל הנו בגד כללי, העוטף את כל הגוף ביחידה אחת. הוא צבוע בצבע תכלת - לשון תכלית. תכלת המזכיר לנו את כיסא הכבוד.

כל בגדי האדם, כל צרכי המין האנושי - אמורים להיות מכוונים לתכלית אחת, לשם שמים.