ראו קרא ה' בשם בצלאל

הרב יעקב הלוי פילבר , ט"ו באדר תשע"ט

יהדות הרב יעקב הלוי פילבר
הרב יעקב הלוי פילבר
צילום: ערוץ 7

במסכת ברכות [נא א] מובא: "אמר רבי יוחנן: שלשה דברים הקב"ה מכריז עליהם בעצמו ואלו הן: רעב ושובע ופרנס טוב... פרנס טוב דכתיב: 'ויאמר ה' אל משה ראה קראתי בשם בצלאל' ". 

מדוע דווקא על שלשה דברים אלו הקב"ה מכריז עליהם בעצמו? מסביר הראי"ה קוק בספרו "עין איה" [שם]: הכוונה בהכרזתו של הקב"ה היא להשפעתו בעולם. ואמנם כל מה שמתרחש במצב האנושי מסובב על פי עצת ה' שלבסוף תהינה ממנו תוצאות להטבת הנפשות להביא אותן לקרבת אלקים והדעת את ה' וההליכה בדרכיו.

ישנן סיבות הפועלות באופן ישיר ושישנן סיבות שהן פועלות את ההטבה בדרך עקיפה. שלשת הדברים הללו, הרעב השובע והפרנס הטוב, להם יש השפעה ישירה על התנהגות האדם ביחסו אל דעת האלקים וקרבת עבודתו.

ולאחר שהוא מסביר שם את ההשפעה הישירה של הרעב והשובע הוא מתייחס גם להשפעתו של הפרנס הטוב, והיא: שאישיותו והנהגתו הן המניע העיקרי אל הגדלת המוסר ואור היראה ואהבת ה' ודרכיו בארץ. כי ברבות צדיקים והתרוממות קרן חסידים וישרי לב דבר זה ישפיע על ההתנהגות המוסרית והרוחנית של כלל החברה האנושית, ללכת בדרך ישרה ולעשות חסד משפט וצדקה בארץ.

ועדיין יש לשאול על דוגמת הגמרא: הרי בצלאל לכאורה לא נחשב לפרנס במובן הרגיל של המילה שהוא הדואג לפרנסת הציבור, שהרי בצלאל היה אומן, בעל מלאכה שעשה את עבודתו במעשה המשכן וכליו, ואם כך על שום מה קוראים לו חז"ל בשם "פרנס טוב"? ומסביר הראי"ה ש"פרנס" הוא אדם המשפיע על הציבור ומנהיג אותו, וזאת היתה גם פעולתו של בצלאל במלאכתו.

באשר תמונת המשכן וכל כליו וכל הציורים הפרטיים שנעשו במלאכת מחשבת, כולם היו מיד ה', ומטרתם הייתה לעשות רושם על נפשותיהם של ישראל להביאם לתורה, לתעודה וליראת ה'. והשפעת הציורים על האדם יש בהם הרבה מכישרון רוח המצייר האמיתי, וכפי התרוממות נפשו של המצייר למידות קדושות ונעלות, וכפי הטהרות שכלו לטוב ברוח ה', כן יפעלו יותר ציוריו להשכיל ולהטיב.

כך זכה בצלאל במלאכתו בהקמת המשכן להשפיע על מוסריותו ותודעתו של העם על ידי ההשראה שהם קיבלו מהמשכן וכליו, ומסיבה זו גם הוא נחשב "פרנס" שהשפעת המשכן וכליו פרנסה את תודעתו של הציבור.

ומוסיף שם הראי"ה שאע"פ שהמקור העיקרי המשפיע מוסר ואורה על ישראל הוא תורת ה' הכוללת כל אורח חיים למעלה למשכיל, ולכן בדרך כלל אין אנו מרבים להשתמש באמצעים אומנותיים כדי להקים על ידם מערכות של מוסר, שונה הדבר לגבי ציוריו של בצלאל, שמאת ה' נצטווינו לעשותם, על כן היה בהם הערה רבה לכונן את הנפשות אל הוד המושגים הכלולים בהם, דבר שמשפיע בסופו של דבר על טהרת רוחו של העם כולו, מפני שהם על פי עצת ה' בבניין המשכן וציורי כליו, ובהצטרף להם גם שאר רוחו וקדושתו של החושב הגדול במלאכת מחשבת, הוא בצלאל, בוודאי שהיה לכך השפעה על רוחו של העם, על כן מטעם זה אפשר להחשיב גם אותו לפרנס ורועה ישראל.