גם פוליטיקאים הם בני אדם

הרב פרופ' יהודה ברנדס קורא להיזהר בשיח ולשמור על כבוד בני האדם גם בימים של בחירות.

הרב פרופ' יהודה ברנדס , כ' באדר תשע"ט

הרב פרופ' יהודה ברנדס
הרב פרופ' יהודה ברנדס
צילום: יהושע הלוי

הראי"ה קוק, שהיה מומחה גדול לאהבת אדם, כתב שהתנועה הנפשית הבאה ממקור החסד 
ואהבת הבריות, נתבעת לעמוד בנסיונות קשים מאד ולנצח סתירות רבות שניצבות על דרכה. על 
מנת להתמודד עם האתגרים הללו, נדרשת "עבודת רוח גדולה", כלשונו. (אורות הקודש ח"ג עמ' 
שיח, שמונה קבצים, א' תקס"ד). 

ימים אלה שאנו עומדים בהם, הימים שבין הגשת הרשימות לוועדת הבחירות לבין יום הבחירות, 
מציבים בפני החברה הישראלית כולה ניסיונות קשים ביותר בתחום אהבת הבריות וכבוד האדם. 
כביכול הותרה הרצועה בימי הבחירות. הלבנת פנים, לשון הרע, הוצאת שם רע, גסות רוח, ניבול 
פה, דברי שקר - הכל מותר כביכול לשם שמים, כלומר לשם השגת עוד כמה מנדטים.

אנו, אנשי החינוך, מחויבים כיום לעבודת רוח גדולה. עלינו להשתדל יותר מן הרגיל ולעמוד 
בפרץ. עלינו לקיים בעצמנו "קשוט עצמך תחילה". השיח הפנימי שלנו צריך להיות נקי ככל 
האפשר. או אז נוכל גם לנסות להשפיע על סביבותינו: תלמידים, עמיתים, קהילות והציבור 
הכללי.

ברצוני להציע להתקדם צעד נוסף מעבר ל"סור מרע"'.

אנו כאנשי חינוך אמונים על לימוד זכות, ראיית הטוב בכל תלמיד ואדם. אנחנו אמורים להיות 
מיומנים במציאת הערכה חיובית לכל תלמיד, לא רק להימנע משיפוטיות, עלבונות וזלזול, אלא 
גם למצוא את הכוחות החיוביים בכל אדם, לחזקם ולטפחם. 

אסור לשכוח, שגם פוליטיקאים הם בני אדם. אין שום היתר לבזותם וללעוג להם. לא זו בלבד 
שיש להם משפחות: הורים, בני זוג וילדים, אלא שכבודם עצמם, כבני אדם, אסור לו שיירמס. 

רובם ככולם אנשים שבאו מתחומים שיש בהם עשייה ציבורית משמעותית, בין אם מן הצבא ובין 
אם מן התקשורת, מהכלכלה או מהשירות הציבורי. רובם תרמו ותורמים מזמנם וכישוריהם במשך 
שנים רבות לטובת החברה הישראלית, בתחומים שהם מאמינים בהם.

עלינו להכיר בכך שהפוליטיקאים הם אנשים שביסודו של דבר רוצים לעשות טוב. עלינו להתבונן בהישגים 
החיוביים שלהם ולא רק לחפש בנרות את הפגמים. אי אפשר שמעת שרמטכ"ל נכנס לפוליטיקה, 
יישכחו לו כל שנות התרומה למדינה ומותר להעמידו לפני עמוד הקלון.

הוא הדין גם לאנשי תקשורת, כלכלה וחברה, ואפילו עסקנים מקצועיים, שהקדישו את רוב שנותיהם לשירות הציבור במערכות שונות. גם אם השיח שלהם עצמם בתקופה הזאת הוא שיח של שלילה ופגיעה בזולת, 
אין הדבר מתיר לנו לרדת לשפה ולסגנון הנהוגים בפוליטיקה ובתקשורת.

כשם שאנו מצווים להביט במבט מרומם ומגביה כלפי תלמידים והורים, עלינו לסגל לעצמנו את דרך החשיבה
וההתנהגות הזאת גם כלפי השדה הפוליטי. להצביע על החיובי, ולומר את הביקורת בבהירות ובישרות, אך בלא עלבונות, ביזוי וגסות רוח.

יש מי שיאמר שזו גישה תמימה, נאיבית. אבל את הביקורת הזאת אנו מקבלים באהבה. אכן, 
נחוצה מידה לא מבוטלת של תמימות ונאיביות, אופטימיות ואהבת הזולת, כדי לעסוק בחינוך. 

בימים אלה, מצופה מאנשי חינוך להפעיל ביתר שאת את הכוחות האלה, לא רק בתוך בתי הספר 
ומוסדות החינוך, אלא גם להקרין מן האור הזה אל החברה כולה. 

הבה נקבל על עצמנו להתאמץ לפעול להרבות את האור בימים אלה. מתוך כך, נרבה בשמחת אדר 
ונגיע מוכנים יפה יותר לד' ניסן, לעיצומו של חודש ביעור החמץ, החרות והגאולה